דף הבית | מידע | הילולות החודש | תפילות ובקשות
שידורים חיים | פרסום באתר | צור קשר
חברי MyTzadik הרשמה חינם!
שלח

ר' יוסף גנאסיא

תאריך הילולה: ח' תמוז מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה

דימונה: בית החיים

---

אביו: ר' דוד.
אמו: מרת זהירה.
אשתו: מרת בנדקיא רוז.
בנו: ר' דניאל.
בתו: מרת שמחה.
סבא: ר' מרדכי (מצד אביו).
מתלמידיו: ר' מיכאל שרביט.

נולד בחודש מרחשון ה'תר"ם באלג'יריה. שימש כדיין וכרב ראשי בקהילת קונסטנטין (אלג'יריה), מראשי המפעל החינוכי של כי"ח ומראשי ישיבת "עץ חיים" בה למדו ערבית, שמא רב יקבל איגרת מקאיד או מנהיג מוסלמי אחר.
משנתו החינוכית התבססה על העיקרון לפיו יש לטפח תלמיד המפגין בקיאות בהיקף רחב של נושאים הנלמדים בקשת רחבה של תכנים לימודיים.
בעטיו של השלטון הצרפתי באלג'יריה נקט בגישה של פתיחות סלקטיבית לתהליכי המודרנה שפקדו את קהילות היהודים. למד את השפה הצרפתית על בוריה, שרת בצבא הצרפתי והכיר את יסודות התרבות הצרפתית באורח מעמיק, אולם נקט עמדה מסויגת כלפיה תוך אימוץ יסודות שלדעתו היו חיוביים וראויים, כגון ערכי הסדר והשיטתיות הנעוצים בתרבות הצרפתית תוך העמדת מלוא כובד המשקל באשר לתכנים היהודיים.
ייסד מנין מתפללים בשבת בבוקר עבור יהודים שעל כורחם נאלצו ללכת לעבודה ובכך לחלל את השבת, הקפיד להתפלל במניין זה ובמאור פנים נהג להושיט את ידו לברכת שבת שלום.
כל חייו הקפיד ללבוש את התלבושת המסורתית היהודית – הבורנוס.
כתב 130 חיבורים בעברית ובערבית. תרגם בין היתר את ששת סדרי המשנה, ה"יד החזקה" להרמב"ם  [מפעל שבעקבותיו זכה בפרס צדוק כאהן בשנת ה'תשכ"א], את כל פירוש הרי"ף על התלמוד, מקורות היסטוריים כגון "יוסיפון", "איסטוואר דליהוד" וספרות יפה כגון "אהבת ציון ויהונתן". שקד על עריכת אגדות התלמוד "בן דוד" ותרגמן ליהודית-ערבית. פרשנותו נגעה בנושאים תנ"כיים להם העניק מעמד בכורה בסולם התכנים היהודיים: "פטירת משה", "ילדה מילכה", "שיר בן דוד", בנושא התפילה והפיוט: "זבד טוב", "כיבוד אב ואם", "שי למורא", "מלאכת עבודה", "תפילת משה" וכן בספרות השו"תים  "תרומת הדשן" (לר' איסרלאן) ושו"ת התשב"ץ – "מורה דרך". ערך מילונים המסייעים ללומדי התלמוד ולשונות ערבית, צרפתית ועברית מילון ארמי-צרפתי ומילון צרפתי-עברי-ערבי. פישט ספרי יסוד בתחום מחשבת ישראל, כגון: "דרך צדיקים" על "מסילת ישרים" ובתורת הח"ן: "חוק דוד".
מפעל התרגום שלו, אשר אין לו תקדים זיכהו בכינוי "אבן תיבון של העת החדשה".
בדרשותיו הביע כיסופים לציון, עודד את העלייה אליה והיה מבין מנהיגיה הרוחניים של התנועה הציונית בקונסטנטין. עם הקמת מדינת ישראל עמד בקשר עם הראשל"צ ר' עוזיאל והתכתב עם חכמי ארץ ישראל. שלח מספריו לנשיא יצחק בן צבי, הקדישם לו והתכתב עמו בנוגע להצלת כתביו.
בשנת ה'תשכ"ב עלה לארץ ישראל, התגורר בדימונה ולאחר כחודש וחצי השיב את נשמת
ו ליוצרה.

באדיבות מכון "גיא ינשא"


© YETEV 4 LTD. Terms of Use בניית אתרים - שיפטמדיה
צדיקים, קברי צדיקים בעולם, תמונות, סגולות, תפילות, שידורים חיים, סיפורים נדירים, נשים צדקניות, מידע, ברכות, קברים, הילולה, אדמו"ר, מקובל, חכמים, רבנים, רבי, רבניות, תנאים, אמוראים, נביאים, פיוט, ניגון, טיול, ספרים, יהדות, עם ישראל, מקומות קדושים, הנצחה