דף הבית | מידע | הילולות החודש | תפילות ובקשות
שידורים חיים | פרסום באתר | צור קשר
חברי MyTzadik הרשמה חינם!
שלח

אדמו''ר רבי יצחק מאיר רוטנברג מגור - חידושי הרי''ם

תאריך הילולה: כ''ג אדר מקום קבורה: פולין
דרכי גישה

גור
(בסמוך ציון אביו ואדמו"ר בעל "שפת אמת")
לאחר שהאוהל נהרס בשואה הוקם אוהל חדש על מקום קבורתם של אדמו"ר בעל חידושי הרי"ם ואדמו"ר בעל "שפת אמת".

---

אביו: ר' ישראל רוטנברג.
אמו: הרבנית חיה שרה.
אשתו: הרבנית פיגלא.
בנו: רבי אברהם מרדכי.
בנותיו: אסתר (בעלה ר' ישראל מביאלה), הדס (בעלה ר' שמואל זיינוויל ברודר) וצינה (בעלה ר' בנימין אלעזר יוסטמן).
אחיו: ר' משה חיים.
סבא: ר' מרדכי (מצד אביו), ר' יעקב יצחק הלוי (מצד אמו).
מוריו: ר' ישראל [המגיד מקוז'ניץ], אדמו"ר רבי שמחה בונם מפשיסחה.
מתלמידיו: אדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב, ר' אהרן סטאשווסקי (בעל "מטה אהרן"), ר' אלעזר הכהן, ר' חיים יצחק אייזיק יוסטמן מוורשא (בעל "חיי יצחק"), ר' יהודה לנדא.

לאחר שר' ישראל רוטנברג [רבה של קהילת מאגנישוב] התאלמן מזוגתו הבטיח המגיד מקוז'ניץ לחיה שרה [יתומה שגדלה בביתו] כי אם תסכים להינשא לו ייוולד להם בן שיאיר את העולם. כשנה לאחר נישואיהם, בשנת ה'תקנ"ח נולד בנם הבכור – 'יצחק מאיר' בעיירה מאגנישוב (פולין).
מפאת העוני והדוחק הכלכלי נאלצה אמו (הרבנית חיה שרה) ללכת ממאגנישוב עד לשוק בקוז'ניץ על מנת לעסוק במסחר ומכל ילדיה לקחה עמה רק את ר' יצחק מאיר, הותירה אותו בבית המגיד מקוז'ניץ ובסיום יום עבודתה בשוק שבה עמו לביתם.
מילדותו נודע כבעל זיכרון מופלא, שעות ספורות ביום למד עם אביו אולם היות ולא היה מלמד מתאים עבורו שקד יומם ולילה על לימוד התורה באופן עצמאי. התפלל בהתלהבות, שש לקיים כל מצווה, ברח מכל נדנוד של איסור כדי שלא יחטא, כונה "העילוי ממאגנישוב" ו"העילוי הפולני" ולבקשת המגיד מקוז'ניץ הרבה לשהות במחיצתו.
בשנת ה'תקע"א נשא לאישה את בתו של הגביר ר' משה חלפן ליפשיץ. נסמך על שולחן חותנו בווארשה (פולין), שקד על לימוד התורה והתפלל באריכות. הצטרף לחסידות פשיסחה וכמעט כל פעם שחזר מביקור בפשיסחה נפטר אחד מילדיו. לאחר פטירת האדמו"ר רבי שמחה בונם מפשיסחה בי"ב אלול ה'תקפ"ז חזר אל האדמו"ר רבי מנחם מענדיל מורגנשטרן [השרף מקוצק].
חיבר ספר על חלק 'חושן משפט' (שולחן ערוך) ושרף אותו כאשר שמע שהאדמו"ר מקוצק אמר שיש לשרוף את כתב היד כי אם יודפס יעדיפו חיבור זה ויחדלו ללמוד את הש"ך.
בשנת ה'תקפ"א לערך הפסיק לקבל תמיכה כלכלית מחותנו שירד מנכסיו אך סירב לכהן כרב קהילה או לקבל עזרה מאנשים ומתלמידיו. ניסה לעסוק במסחר, הקים בית מלאכה לחומץ, סחר בספרים ועם זאת המשיך למסור שיעור לתלמידיו כל יום, להתפלל שעות ארוכות ולשקוד על לימוד התורה כל הלילה.
על מנת לסייע בפרנסת ביתו החליטו ראשי הקהילה בווארשה למנותו כראב"ד של העיר אולם השלטון הרוסי לא אישר את המינוי. כאשר ניסו שוב למנותו, סירב לקבל שכר מקופת הקהל ולא קיבל את המינוי. פתח בעיירה ניישטאדט (פולין) בית אריגה לטליתות אך המפעל התמוטט, פתח חנות לטקסטיל בווארשה ובחורף ה'תקצ"ב החנות נשדדה במהלך מרד הפולנים נגד שלטון הכיבוש הרוסי. אחיו הצעיר (ר' משה חיים) רכש בית גדול בווארשה ועל מנת לסייע לו לפרנס את משפחתו שסבלה מעוני ורעב, שכנע אותו לקבל שכר בעבור ניהול הבית וחשבונות הדיירים.
בשנת ה'תר"ד חתם יחד עם ר' אברהם מצ'כנוב על פסק המחייב כל יהודי להתנגד בכוח וגם במחיר חייו לביצוע גזירת השלטון הרוסי בפולין האוסר על היהודים לגדל פאות וזקן, ללבוש מעילים ארוכים, לחבוש שטריימל וכדו'. נאסר ע"י השלטון הרוסי באשמה של מסית למרד אולם לתדהמת המושל הרוסי המוני יהודים יצאו לרחובות ומחשש לניסיון הפיכה שיחרר אותו כעבור יום ללא כל תנאי.
לאחר פטירת 'השרף מקוצק' בשנת ה'תרי"ט, רוב חסידי קוצק בחרו בו כאדמו"ר הממשיך ורק בחג פסח נכנע להפצרות החסידים. אלפי חסידים נהרו לבית המדרש החדש שנבנה עבורו בווארשה ומפאת הצפיפות החליט לעבור לעיירה גור [בה כיהן אביו כרב ואף ניטמן בה] והחל לכהן כאדמו"ר הראשון מגור.
אהב כל יהודי אולם נאבק במתבוללים ובמשכילים. קיבל כל אדם בסבר פנים יפות, דיבר בנחת, תבע שלימות, הקרבה, מסירות, עמל ויגיעה.
בשנת ה'תרכ"ו שהה בדירתו בווארשה ודלת כבדה נפלה על רגלו, כתוצאה מהפציעה התפשטה דלקת והרופאים נואשו מלמצוא רפואה למכתו. למרות הסבל והכאב המשיך בסדר יומו הרגיל וקיבל את אלפי החסידים שנהרו לביתו. ביום שבת קידש על היין וכהרגלו למד עם נכדו (ר' שלמה). התפלל תפילת מנחה, נטל את ידיו לסעודה שלישית וביקש למהר. לאחר ברכת המזון שמע כי החלו באמירת תהילים ואמר 'שבת היא מלזעוק'. ביקש שיפתחו את דלתי חדרו לבית המדרש ואמר את פרק תהילים "יושב בסתר עליון", ציווה להביא כד מים, רחץ את ידיו ופניו. ביקש שנכדו (בעל ה"שפת אמת") יאמר קדיש, בקול חלוש אמר 'אבי זכרונו לברכה השתהה הרבה בגסיסתו ואני אינני אוהב זאת' שוב אמר "יושב בסתר עליון" השליח את הטלית קטן שלבש על פניו ובמילים "אחלצהו ואכבדהו" השיב את נשמתו ליוצרה.

תמונת האוהל באדיבות זאבי בארון


© YETEV 4 LTD. Terms of Use בניית אתרים - שיפטמדיה
צדיקים, קברי צדיקים בעולם, תמונות, סגולות, תפילות, שידורים חיים, סיפורים נדירים, נשים צדקניות, מידע, ברכות, קברים, הילולה, אדמו"ר, מקובל, חכמים, רבנים, רבי, רבניות, תנאים, אמוראים, נביאים, פיוט, ניגון, טיול, ספרים, יהדות, עם ישראל, מקומות קדושים, הנצחה