דף הבית | מידע | הילולות החודש | תפילות ובקשות
שידורים חיים | פרסום באתר | צור קשר
חברי MyTzadik הרשמה חינם!
שלח

רבי שמעון בר יוחאי - רשב''י

תאריך הילולה: י''ח אייר מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה

מירון: בכביש 866 נכנסים לישוב מירון כ – 500 מטר עד לציון רשב"י
(בסמוך ציוני: ר' אלעזר, הלל הזקן, ר' יוחנן הסנדלר, ר' יוסי בן אלעזר,  ר' ייבא סבא ור' יצחק).

---

אביו: ר' יוחאי.
בנו: ר' אלעזר.
מורו: ר' עקיבא.
מתלמידיו: ר' אבא, ר' יהודה הנשיא, ר' פינחס בן יאיר ור' שמעון בן יהודה איש כפר עכו.

אחר חורבן בית המקדש השני נולד בדור הרביעי של התנאים למשפחה מכובדת ואמידה מהעיירה גוש חלב (ישראל) התנא - ר' שמעון. אביו הכניסו לישיבה המפורסמת של ר' עקיבא בבני ברק, בה למד במשך 13 שנה, עלה במעלות התורה ונחשב כאחד מחמשת תלמידיו המצוינים ביותר של ר' עקיבא. מרוב רצונו העז ללמוד תורה אמר פעם לר' עקיבא שאם לא ילמדו יאמר לאביו שימסור אותו לשלטון. יחד עם חברו – ר' מאיר, החל לרשום את ההלכות שחידשו בבית המדרש ואותן הרשומות שימשו יסוד לסידור המשנה ע"י ר' יהודה הנשיא.
נסמך ע"י רבו ובשעת הסמיכה אמר לו רבו 'דייך שאני ובוראך מכירין אותך'. כאשר ר' עקיבא נאסר בידי הרומאים רשב"י המשיך בתחבולות שונות לעמוד עמו בקשר. לאחר שר' עקיבא הומת בעינויים אסף התנא ר' יהודה בן בבא את חמשת התלמידים המצוינים של ר' עקיבא - ר' אלעזר בן שמוע, ר' יהודה בר אלעאי, ר' יוסי בן חלפתא, ר' מאיר ור' שמעון בר יוחאי בין אושא לשפרעם והסמיך אותם. כאשר גילו אותם, הזהירם שיברחו אך הוא נתפס ונעצו בו 300 חניתות של ברזל.
רשב"י קבע את בית מדרשו בתקוע הגלילית [ממנה היו מביאים את השמן לבית המקדש], שנבנתה על הר שמאי ("יפה") המשתרע מדרום מערב למקום הציון כיום וזירז את תלמידיו ללמוד תורה בדברים שמושכים את הלב. אהבתו לעמו, לארצו ולתורה שימשו דוגמא ומופת לרבים. דרש לקיים את מצוות התורה אפילו כשקיומן כרוך בייסורין ובימי גזירות השמד כאשר אסרו על ישראל לשמור את השבת והטילו עונש מוות על שומריה, לימד עד כמה גדולה קדושת השבת ואמר: 'אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים' (שבת קי"ח/ב'). כשגברו הגזירות על שמירת המצוות והתדלדלו מקורות הפרנסה, רבים החלו לעזוב את ארץ ישראל והיגרו בעיקר לבבל. רשב"י ראה זאת כאחד האסונות החמורים ביותר להמשך קיום העם בארץ כיון שכל זמן שעוברים ממקום אחד למשנהו בארץ אין זו נקראת גלות, אולם כאשר עוזבים את הארץ זו גלות וראה בזה חטא חמור ביותר. כאשר אחד מתלמידיו שיצא לחו"ל חזר משם עשיר והתלמידים התקנאו בו ורצו גם הם לצאת לחו"ל הוציאם רשב"י לבקעה אחת לפני מירון ואמר: 'בקעה בקעה המלאי דינרי זהב!' כאשר החלה הבקעה להתמלא בדינרי זהב אמר: 'אם זהב אתם מבקשים הרי זהב, טלו לכם, אלא הוו יודעים כל מי שהוא נוטל עכשיו – חלקו של עולם הבא הוא נוטל'. עקב יחסו העוין של השלטון הרומי רשב"י שנא אותם והשמיע את דעותיו עליהם ברבים עד שהגיעו לשלטון הרומי, באחד הפעמים ר' יהודה שיבח את השלטון הזר ואמר 'כמה נאים מעשיהם של אומה זו תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות'. ר' יוסי שתק, נענה רשב"י ואמר 'כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן: תיקנו שווקים – להושיב בהם זונות, מרחצאות – לעדן בהן עצמן, גשרים – ליטול מהן מכס'. יהודה בן גרים סיפר את דבריהם למלכות (שבת ל"ג/ב'). כתוצאה מכך הוציאה המלכות גזר דין מוות על רשב"י, על כן הסתתר יחד עם בנו בבית המדרש אך מחששו פן יתגלה מקום מסתורם הלכו לפקיעין והסתתרו במערה. נעשה להם נס ונברא מעיין ועצי חרוב [אותם מראים עד היום במקום], הם פשטו את בגדיהם על מנת שלא יבלו והתכסו בחול ובעת שהתפללו לבשו את בגדיהם. התבודדותם, פרישותם והתנזרותם באונס וברצון מהוויות העולם הזה הביא אותם למאוס בכל קנייני העולם שנראה בעיניהם מאוד שפל. לאחר שבטלו הגזירות ויחס הרומאים אל היהודים הוטב, יצאו מהמערה וראו אנשים חורשים וזורעים. התפלאו כיצד מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה וכל מקום שנתנו בו עיניהם מיד היה נשרף. יצאה בת קול ואמרה: 'להחריב את עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם'. שהו במערה שנה נוספת וכשיצאו ראו שבני ישראל עסוקים במצוות. בניגוד לדעתו לפני ההסתתרות במערה כי 'גדולה המלאכה שמכבדת את בעליה' (נדרים מ"ט/ב') שלל כל מלאכה ודרש לעסוק רק בתורה.
היות ובעת ישיבתם במערה גופם התייבש ועורם נסדק, הביאם ר' פינחס בן יאיר (תלמידו וחתנו של רשב"י) למרחצאות החמים בטבריה בכדי לרפא אותם. רשב"י הכיר טובה לטבריה שמעיינותיה החמים סייעו לרפא אותו וסייע לטהר איזור ששימש כמעבר אך עקב ספק טומאה הכוהנים היו צריכים להקיף את המקום בדרך ארוכה מאוד (שבת ל"ד/א').
התפרסם כבעל ניסים, פועל ישועות, מרבה שלום בין איש לאשתו ומרוב צדקתו לא נראתה בימיו הקשת בענן. אמר 'יכול אני לפטור את העולם כולו מהדין מיום שנבראתי עד עתה ואלמלא אלעזר בני עמי – מיום שנברא העולם ועד עכשיו' (סוכה מ"ה/ב'). וכן 'ראיתי בני עליה והן מועטין אם אלף הן אני ובני מהן, אם מאה הם אני ובני מהן, אם שניים הן אני ובני הן' (סוכה מ"ה/ב'). השיא את בתו לתלמידו (התנא ר' פינחס בן יאיר). כאשר החבריא קדישא היו מתכנסים הושיבם רשב"י בסדר מסוים לפי כוונה וסוד עליון, כך עשה גם טרם פטירתו. ר' אבא כתב את כל דבריו ומהם נדפס ספר "הזוהר". רגעי פטירתו בשנת ג'תתק"ך מתוארים בספר האדרא זוטא אך לא מוזכר שיום פטירתו הוא בל"ג בעומר אלא הדבר נמסר בקבלה מדור לדור. ביום פטירתו עולים להילולא הנערכת על קברו שבמירון, לומדים מתורתו, שמחים, אין אומרים "תחנון", מדליקים מדורות, עורכים תהלוכות ושרים שירים שחוברו [להאזנה] לכבודו.
מספריו:
• זוהר (ק1/ק2/ק3/ק4/ק5)
• מכילתא דרשב"י: על ספר שמות (ק)
• תקוני הזוהר (ק)

אתר על לג בעומר ומידע נוסף על רבי שמעון בר יוחאי .


© YETEV 4 LTD. Terms of Use בניית אתרים - שיפטמדיה
צדיקים, קברי צדיקים בעולם, תמונות, סגולות, תפילות, שידורים חיים, סיפורים נדירים, נשים צדקניות, מידע, ברכות, קברים, הילולה, אדמו"ר, מקובל, חכמים, רבנים, רבי, רבניות, תנאים, אמוראים, נביאים, פיוט, ניגון, טיול, ספרים, יהדות, עם ישראל, מקומות קדושים, הנצחה