ר' ישראל אשכנזי משקלוב

אביו: ר' שמואל.
אשתו: מרת העניא (בזיווג ראשון).
סבא: ר' עזריאל.
מורו: הגר"א מווילנה.

נולד בשנת ה'תק"ל בעיר שקלוב (בלרוס) למשפחת רבנים מפורסמת. במשך כ – 10 שנים ישב על כס הרבנות בשקלוב. יחד עם ידידו ר' מנחם מנדל למד בישיבת הגר"א בווילנה ועסק בהעתקת כתביו ובהפצתם. בימיו האחרונים של רבו (הגר"א) לא מש יומם ולילה מעל יד מיטתו ולאחר הסתלקותו הביא לדפוס את ביאורו לשולחן ערוך חלק אורח חיים.
בשנת ה'תקס"ט התכנסו בשקלוב אחדים מתלמידי הגר"א - ר' הלל ריבלין משקלוב, ר' ישראל, ר' מנחם מנדל משקלוב ור' סעדיה משקלוב והחליטו לגבש קבוצה מתלמידי הגר"א שתעלה לארץ ישראל. לאחר מסע רווי תלאות הגיעה בסוף שנת ה'תקס"ט קבוצה שמנתה כ - 150 איש לארץ ישראל והשתקעה בצפת. בשנת ה'תקע"ג בדרכו עם בני ביתו לעלות לרגל לירושלים נפטרה אשת נעוריו ביום ח' סיון ור' ישראל קבר אותה בבית הקברות בשפרעם [באותה עת היה ישוב יהודי].
בעקבות המצב הכלכלי הקשה בארץ חזר ר' ישראל לאירופה לארגן תמיכה, כאשר שב לצפת פרצה  בשנת ה'תקצ"ד מגפה קטלנית בה נספו אשתו (השניה) וארבעת ילדיו. לאחר המגפה החל לכהן כרב הקהילה האשכנזית בצפת ובמהלך שנות פעילותו בצפת עשה רבות לביסוס הקהילה ולהגברת העלייה לארץ. פסק הלכה כי מותר לבנים לסרב להישמע להורים באם מונעים את עלייתם לארץ הקודש, ניסה לחדש את הסמיכה בארץ על מנת לחדש את הסנהדרין ושלח את ר' ברוך מפינסק לחפש את עשרת השבטים. בשנת ה'תקצ"ז ברעידת האדמה הגדולה בצפת ניצל בנס מאחר ושהה בירושלים. פעל יחד עם ידידו ר' מנחם מנדל משקלוב לבנייתו מחדש של בית כנסת החורבה בירושלים.
השיא את בתו לר' ישעיה ברדקי (רבה של הקהילה האשכנזית בירושלים).
בשנת ה'תקצ"ט השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• נחלה ומנוחה: שו"ת.
• פאת השלחן (ק)
• תקלין חדתין: על תלמוד ירושלמי מסכת שקלים.