fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd

אביו: ר׳ אברהם.

אמו: בחריה.

אשתו: מזאינה.
בנו: ר' יוסף רחמים.

מוריו: ר' חיים חורי ור' יוסף סוסו הכהן, ר' סעיד חדאד.

נולד בי' תמוז ה'תרפ"ו בגאבס (תוניסיה).

שקד על לימוד התורה והוסמך להוראה על ידי מוריו – ר' חיים חורי ור' יוסף סוסו הכהן אך בענוותנותו נהג לומר כי הינו "הקטן שבתלמידיהם".

בצעירותו נשלח על ידי ר' חיים חורי לשרת כרב במספר כפרים ועיירות בתוניסיה.

בשנת ה'תשי"ז עלה לישראל והתגורר בקרית מלאכי, כעבור זמן קצר החל לכהן כרב קהילת מתפללי בית כנסת "אלגריבה" של יוצאי ג'רבא בכפר שלם בדרום תל אביב. נערץ על ידי קהילתו ולא עזב אותם עד יומו האחרון למרות שהוצעו לו משרות רבות ונכבדות. נודע כגאון עצום בתורה ובקי בכל חדרי הש"ס בצורה נפלאה. עיונו בש"ס היה מיוחד ומעמיק וכאשר דברו עמו על סוגיה כלשהיא היה צולל לתוך הסוגיה בגאונות ובחריפות. נהג לקום בחצות הלילה ולעסוק בתורה עד הבוקר, גם כאשר היה חולה וחלש לא מש מתלמודו ואף בהליכתו ובנסיעותיו היה שקוע בלימוד התורה.

חיבר עשרות ספרים בכל מקצועות התורה, תשובות בהלכה, חידושים על הגמרא והתנ"ך [תורה, נביאים, כתובים], מערכות ועוד. השתדל גם בהדפסת כתבי יד של רבותיו ואף עודד את תלמידיו לכתוב את חידושיהם. עודד לקרוא בספר הזוהר וייסד את מפעל "הזוהר היומי" ללימוד ספר הזוהר בכל יום ולסיימו בכל שנה. הקים בעיר תל אביב את כולל ומוסדות "שער שמעון" ואת תלמוד תורה "פיתוחי חותם". הקפיד להוציא את יום השבת כדעת רבנו תם ואף ביום כיפור תקע בשופר בצאת הצום רק כאשר הגיע זמן רבנו תם. השתדל בכל כוחו לשמר את המנהגים הקדומים והקפיד לקיים את הסליחות הנקראים "שפתי רננות" [סליחות בנוסח קדום הנאמרים על ידי קהילות טוניס ולוב]. בשבתות וימים טובים נהג ללבוש בגדים לבנים ועודד אחרים לחזור למנהג קדום זה. שמש כסנדק לרבבות מילדי ישראל וגם כאשר הוזמן להיות סנדק נהג ללבוש לבן כל אותו היום.

מאוד נזהר בכבוד הזולת ורגשותיו, לא דרש מהעולים לקריאת התורה שיתנדבו עבור בית הכנסת סכום כלשהו, כמו כן לא הסכים לגבאים לעבור בבית הכנסת עם קופת הצדקה על מנת שלא לבייש אדם שאין באפשרותו לתרום. מעולם לא אבה להתפרסם, ברח מן הכבוד ונהג לכנות עצמו – "הזקן הפשוט". אף על פי כן התפרסם כבעל רוח הקודש ורבים אשר שמעו על מופתיו פנו אליו בבקשת עצה וברכה.

בכ"ה טבת ה'תשע"ד נפטרה זוגתו ונטמנה בבית החיים בבני ברק.

ציווה לכתוב על מצבתו "זאת מצבת קבורת הזקן הפשוט" ובשנת ה'תשע"ה השיב את נשמתו ליוצרה.

מספריו:

•    אורה ושמחה: חידושים על מגילת אסתר

•    בית אבי

•    ישמח אב: חידושים על התורה

•    ישמח לבב

•    ישמח לבי: על משלי

•    ישמח לבנו

•    לב שמחה: שו"ת

•    שיר שמחה: על שיר השירים

•    שמח לבי

•    שמחה בלבי: חידושים על התהילים

•    שמחים בצאתם: על הגדה של פסח

•    שער שמעון אחד: שו"ת

•    שערי צדק: שו"ת