חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
רבי מולא מתתיה גרג'י
תאריך הילולא: י''ד כסלו מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes

ירושלים: הר הזיתים - חלקת יהודי אפגניסטן.

fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: ר' מרדכי.
אמו: לאה.
בניו: ר' אשר, ר' יוסף (בעל "עדות ביהוסף") ור' יחזקאל.
סבא: ר' אברהם (מצד אביו).
מתלמידיו: ר' מולא יהושע עמרם.

נולד בכ"ו כסלו ה'תר"ה בעיר הראת (אפגניסטן) לאחר שהוריו ברחו בשנת ה'ת"ר ממשהד (איראן) על מנת שיוכלו לשמור על יהדותם בגלוי. שם משפחתו מעיד על כך שמקור המשפחה הינו מגאורגיה.
בט"ו בשבט ה'תרי"ז הוגלה יחד עם הוריו לאחר שהפרסים שדדו את ביתם והגלו את כל יהודי הקהילה לחורבה מחוץ לעיר משהד (איראן) ורק כעבור שנתיים שיחררו אותם.
בשנת ה'תרכ"ב עבר לצורך מסחרו לעיר שברקאן וחלה בקדחת אולם נרפא וניצל מרעידת אדמה עזה שהתחוללה שם וכעבור 4 שנים לערך שב להראת.
בשנת ה'תרכ"ג נשא אישה ונולדו להם שישה בנים וארבע בנות אולם שלושה בנים ובת מתו ממחלות ימים אחדים לאחר לידתם ובן אחד נפטר בגיל 8. ביום השני של פורים שנת ה'תרמ"ז כאשר יצא לטיול מחוץ לעיר עם אחד מידידיו וילדיו השליך חייל אבן גדולה על ראשו וכתוצאה מפציעתו הקשה איבד את הכרתו, לאחר שהחייל שלף חנית על מנת להרוג אותו מלוויו זעקו ואחד המושלים שהגיע עם שומריו אסר את החייל ושלח שני רופאים לטפל בו, בליל שבת התעורר ורק כעבור חודש החלים.
בשנת ה'תרנ"ו יצא למסע של כחודשיים וחצי יחד עם בנו (ר' אשר) לקיים את מצוות העלייה לרגל לירושלים. ביקר בקברי צדיקים בחברון, טבריה, ירושלים, מירון וצפת וקיבל הסכמות לספרו "עונג לשבת" מר' אליהו מני, הראשון לציון ר' יעקב שאול אלישר, הראשון לציון ר' רפאל מאיר פאניז'יל [המרפ"א] ורבנים נוספים מארץ ישראל. כעבור 3 חודשים שב להראת והמשיך לנהל את ענייני הקהילה. פיקח על ענייני הכשרות, השיב לשאלות הלכתיות שהופנו אליו, אסף וחילק תרומות לנזקקים ועמד בראש תלמוד התורה אולם לא הסכים לקבל שכר מקופת הקהילה ולפרנסתו שימש כשוחט ועסק מעט במסחר. נודע במידותיו התרומיות, צניעותו וענוותנותו וכמו רבנים חשובים אחרים בקהילות היהודיות דוברי פרסית זכה לתואר "מולא".
בשנת ה'תרס"ח עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת הבוכרים בירושלים. מונה כרב קהילת עולי בוכרה ועולי אפגניסטן, נודע בבקיאותו בתורת הנגלה והנסתר וכונה "חסידא קדישא". נהג ללכת משכונת הבוכרים לכותל המערבי וחזרה לביתו ברגל על מנת לחסוך את דמי הנסיעה בעגלה עבור נזקקים. בשנת ה'תרע"ג הדפיס את ספרו "עונג לשבת".
בשנת ה'תרע"ח החל להתפלל בבתי הכנסת השונים בשכונת מגוריו ובכל פעם נשא דרשה בבית כנסת אחר, כאשר סיים את סבב בתי הכנסת השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• ספר בית המקדש: על המשנה
• עונג לשבת: על התורה, הפטרות וחמש מגילות
• קורות זמנים
• תהילות דוד: דרשות ופירושים על ספר תהילים