fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzad
אביו: אדמו"ר רבי שלמה [הראשון] מזוויהל.
אמו: הרבנית גיטל.
אשתו: הרבנית פייגא דבורה.
בניו: אדמו"ר רבי מרדכי [השני] מזוויהל, ר' נח ור' ישראל.
בנותיו: איטה (טברסקי), שרה מרים (בעלה ר' משה אהרן כץ), רחל (בעלה ר' שלמה פרישטיק), רייזל (מרקוביץ), אדל [הדסה] (בעלה ר' שמואל סתיו).
אחיו: ר' יצחק [איציקיל].
אחיותיו: בתיה חיה (בעלה רבי שמואל מרדכי מנסכיז') ומרים שרה (בעלה רבי יעקב מבלנדוב).
סבא: אדמו"ר רבי מרדכי [הראשון] מזוויהל (מצד אביו), אדמו"ר רבי אלתר גינזבורג מדויד-הרדוק (מצד אמו).
סבתא: מרים שרה (מצד אביו), רייזל (מצד אמו).
מתלמידיו: ר' אליהו ראטה [משמשו בקודש], ר' שמעון רובין.
נולד בכ"ו אייר ה'תרמ"ז ברוסיה.
מילדותו שקד על לימוד התורה וידע בעל פה את כל התלמוד הבבלי.
בצעירותו ניסתה כנופיית פורעים לחטוף אותו, אולם אביו כיסה אותו בטליתו וכאשר אחד מאנשי הכנופיה היכה אותו בגרזן התפילין 'רבנו תם' שהיו על ראשו נחצו לשניים ואדמו"ר רבי שלמה ניצל.
בשנת ה'תרס"ט נשא לאשה את בתו של אדמו"ר רבי דוד שלמה רבינוביץ' מקוברין (בלארוס) ועבר להתגורר בסמוך לחותנו בעיר קוברין. שקד על לימוד התורה וקיבל הסמכה לרבנות מר' חיים הלוי סולובייצ'יק ומהמקובל רבי מרדכי וייצל רוזנבלט ["רבי מרדכי מאושמינה"] (בעל "הדרת מרדכי").
משלחת חשובה מנכבדי העיר זוויאהל (אוקראינה) שהגיעה לקוברין מינתה אותו לרב הקהילה, אולם רק לאחר שאביו עלה לארץ ישראל בג' תשרי ה'תרפ"ו החל לכהן כרב בעיר זוויאהל (אוקראינה). דאג לכל ענייני הקהילה והשתדל להקל לאחרים בפסקיו אולם על עצמו נהג להחמיר בכל ענייני ההלכה. נרדף על ידי השלטון הקומוניסטי ולאחר שהעלילו כי הוא מורד נגד השלטון נשפט ל – 7 שנות עבודת פרך בסיביר (רוסיה) ובתגובה אמר לשופטים – 'אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה'. על אף הסבל ותנאי המחיה הקשים שמר תורה ומצוות במסירות נפש וכאשר החיילים הרוסיים הענישו אותו והורידו אותו לבור עמוק מבלי לספק לו מזון במשך שלושה ימים, הרגיש ביום השלישי כי הינו עומד למות מרעב ולפתע נפלו לבור פירות טובים וראויים לאכילה. לאחר ששרד את תנאי המחיה הקשים מנשוא שב לרוסיה וקיבל משרת רבנות בעיירה הסמוכה למוסקבה.
בי' טבת ה'תרצ"ז קיבל היתר לצאת מרוסיה ועלה ספינה שהפליגה לארץ ישראל. התיישב בירושלים והתפרנס בדוחק.
לאחר פטירת אביו בכ"ו אייר ה'תש"ה סרב למלא את מקומו אולם כאשר אמרו לו כי ישיבת "בית מרדכי" שאביו הקים תינזק נענה להפצרות החסידים והחל לכהן כאדמו"ר החמישי לחסידות זוויהל. המשיך במעשי הצדקה והחסד הרבים של אביו, התפרסם כפועל ישועות ועם זאת ניכר בענוותנותו.
בשנותיו האחרונות חלה באסטמה ובשנת ה'תש"י השיב את נשמתו ליוצרה.
תמונת הצדיק והמידע באדיבות מוסדות זוויהל בירושלים