רבי עקיבא איגר - גינז
תאריך הילולא: י''ג תשרי מקום קבורה: פולין
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביו: ר' משה גינז.
אמו: מרת גיטל.
אחיו: ר' שמואל ור' שמחה בונים.
אשתו: הרבנית גליקכה (בזיווג ראשון), הרבנית ברענדל (בזיווג שני).
בניו: מזיווג ראשון - ר' אברהם, ר' שלמה. מזיווג שני - בונים, ר' בנימין וואלף, דוד, יצחק ליב, ר' משה, פייבלמן, ר' שמואל.
בנותיו: מזיווג ראשון - שרה (בעלה בזיווג ראשון - ר' אברהם משה קאלישר, בזיווג שני - ר' משה סופר). מזיווג שני - ביילא, גיטל, הדסה, יוטא, ראדיש, רבקה.
סבא: ר' שמואל (מצד אביו), ר' עקיבא (מצד אמו).
סבתא: מרת ייטל (מצד אמו).
מורו: ר' בנימין זאב איגר [דודו].
ידידיו [בהתאם לבקשתו לכתוב על תלמידיו]: ר' אברהם אביש וורשנר מצ'רקוב, ר' אליהו גוטמכר, ר' גדליה ליפשיץ (בעל "רגל ישרה"), ר' הירש לוינזון, ר' יהודה ליב בלשקה, ר' יוסף שפירא, ר' יחיאל יואל אוירבאך, ר' צבי הירש קלישר.

נולד בא' חשון ה'תקכ"ב בעיר אייזנשטאט (הונגריה כיום אוסטריה) ונקרא על שם סבו. מילדותו למד תורה בשקידה יום ולילה, ניחן בכושר זיכרון מופלא, התפרסם כגאון, בגיל 12 עבר ללמוד בישיבה בבריסלה וכתב 'קונטרס מילי דנזיקין' על מסכת חולין.
בגיל 18 נשא לאישה את בתו של ר' איציק מרגלית, התגורר בארמון ובו ספריה גדולה שהעניק לו חותנו שהיה מעשירי העיר ליסא ותמיד מילא את רצון אשתו. בשנת ה'תקמ"א נולד בנו הבכור (אברהם) ובשנת ה'תקמ"ז נולד בנו השני (שלמה).
למרות חולשתו הגופנית מיעט באכילה, בימי החול לא אכל לחם ולעולם לא אכל בשר בהמה אלא מעט עוף, ישן רק 4 שעות ביממה, כל יום טרם עלות השחר טבל במקוה ובחורף כאשר המים קפאו ניתץ את הקרח וטבל, לפני תפילת שחרית למד משניות ולאחר ארוחת הבוקר עם משפחתו למד תנ"ך עם מפרשים, את תפילת מנחה התפלל מעוטף בטלית ותפילין, בשעות הערב השיב למכתבים הרבים שהופנו אליו בשאלות מכל העולם וכל לילה התבודד בחדרו וערך 'חשבון נפש'. נסע לערים שונות על מנת לפשר במחלוקות וראשי קהילות מינו רבנים ושוחטים רק לאחר ששאלו את דעתו. טרם פסק הלכה התייעץ עם שני ידידיו - ר' מאיר פוזנר (בעל ה"בית מאיר") ור' צבי הירש זאמושץ (בעל "תפארת צבי") וגם גויים הגיעו אליו על מנת שידון בענייניהם. אהב את הסדר, למד את תורת הנסתר ומיעט בדיבור, סייע לכל נזקק ולא הניח לאחרים לשרת אותו, עסק בגמילות חסדים ובכל יום ביקר את החולים בעיר, דאג ליתומים, התייחס בכבוד לכל אדם ולתלמידיו קרא 'ידידים'.
בט"ז שבט ה'תק"ן נפטר אביו. כאשר חותנו איבד את כל רכושו באש שהשתוללה בעיר ליסא בכ' סיון ה'תק"ן נאלץ ר' עקיבא לעזוב את ליסא ובגין מצבו הכלכלי הקשה החל באדר ראשון שנת ה'תקנ"א לכהן כרב העיר מרקיש-פרידלנד (גרמניה כיום פולין). התפרסם כגאון וצדיק, מכל העולם נהרו תלמידים לישיבה שניהל. בימי חמישי הגיעו אליו המלמדים ותלמידיהם ולאחר שבחן את כל התלמידים על הנושאים שלמדו במהלך השבוע יעץ למלמדים על דרך קידומו של כל תלמיד. שימש כמוהל וטרח רבות בכדי להשתתף בכל ברית מילה אולם שנא את הרבנות והיה בצער גדול על שנאלץ לכהן כרב רק בגין בקשת אמו ובני ביתו.
כשנה לאחר פטירת זוגתו (הרבנית גליקכה) נשא לאישה את בתו של ר' יהושע הלוי [נכדה של ר' איציק מרגלית - חותנו]. בשנת ה'תק"ס נולד בנו-משה, בשנת ה'תקס"ה נולדה בתו-הדסה, בשנת ה'תקס"ו נולד בנו-בנימין וואלף, בשנת ה'תקס"ח נולד בנו-פייבלמן.
השיא את בנותיו לברלינר מקראטשין, ר' וואלף שיף, ר' מאיר רוזנס, ר' משה סופר (בעל "חתם סופר"), ר' פישל גרודשטיין מלובלין, ר' שמואל בירנבוים, ר' שמואל קורנפלד.
בח' אייר ה'תקע"א נפטרה אמו וכעבור שנה נפטר חתנו - ר' אברהם משה קאלישר.
בח' אדר ה'תקע"ד נבחר לכהן כראב"ד בעיר פוזנה אולם בענוותנותו ביקש ארכה לקבל החלטה בעניין ורק באלול ה'תקע"ה עבר לפוזנה, הרחיב את הישיבה, פעל למען היהדות בכל העולם ונערץ גם על ידי ראשי מדינות שונות.
לאחר פטירת זוגתו (הרבנית ברענדל) בשנת ה'תקצ"ו בריאותו החלה להתרופף והרופאים ציוו עליו להמעיט בלימוד, בצוואתו כתב שיספידו אותו רק על קברו וללא שבחים, שבשנת פטירתו ילמדו משניות כל יום ובשנים לאחר מכן ביום הפטירה ושיכתבו על מצבתו: 'פה נקבר ר' עקיבא איגר עבד לעבדי ה' בק"ק פרידלאנד ובק"ק פוזנה'.
למחרת יום הכפורים שנת ה'תקצ"ח נתקף בדלקת ריאות וכעבור יומיים השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אגדות דרבי עקיבא
• גליון הש"ס
• חידושים על שולחן ערוך
• קונטרס מילי דנזיקין (ק)
• תוספות על המשנה
• תשובות ר' עקיבא איגר (ק1/ק2/ק3)

התמונה באדיבות K. Bielawski

דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:way
פוזנן
(בסמוך ציון זוגתו-הרבנית ברענדל איגר ובניו-ר' אברהם ורבי שלמה איגר, ר' יוסף, רבי שמואל פילכנפלד בעל "בית שמואל אחרון").