fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:
אביו: אדמו"ר רבי מנחם מנדל מדוקלה-פריסטאק.
אמו: הרבנית פיגא בילא.
אשתו: הרבנית פסיל.
בניו: ר' ברוך, ר' דוד אריה לייב, יקותיאל יהודה, ר' משה אהרן מקאלושיץ ור' שלום.
בנותיו: מרים ברכה ושרה.
אחיו: ר' אביגדור מפריסטאק, אדמו"ר רבי דוד מטשבין [טשביניה], אדמו"ר רבי חיים ברוך מפרישטאק ואדמו"ר רבי יחזקאל שרגא מדוקלה.
אחותו: חנה מרים (בעלה ר' אפרים דוד הלברשטאם מיאשליסקה).
סבא: אדמו"ר רבי אריה לייב מדוקלה (מצד אביו), אדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה בעל "דברי יחזקאל" (מצד אמו).
סבתא: הרבנית מרים (מצד אביו), הרבנית חנה רחל (מצד אמו).
נולד בו' תמוז ה'תר"ם או ה'תרמ"ד בכפר פרישטאק (פולין).
מילדותו שקד על לימוד התורה, ניכר בצדקותו, בחסידותו ופרישותו מענייני העולם והתפרסם כגאון בתורה.
נשא לאשה את בתם של הרבנית רחל פיגא ואדמו"ר רבי משה הלברשטאם מברדיוב.
כיהן כרב קהילת היהודים בעיירה קולאצ'יצה [קולושיץ] (פולין) ולאחר פטירת דודו (אדמו"ר רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם מצ'שאנוב) בכ' טבת ה'תרע"ד רבים מחסידיו הצטרפו אליו. בשנת ה'תרע"ד השתטח על קברו של ר' אלימלך וייסבלום מליז'נסק (בעל "נועם אלימלך") וזעק 'הלוואי שאזכה למות על קידוש השם'. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בה' אב ה'תרע"ד היגר לעיר קושיצה [קאשוי] (סלובקיה) ובמשך 7 שנים כיהן כרב הקהילה המקומית.
בה' כסלו ה'תרע"ה נפטר אחיו (ר' אביגדור).
בשנת ה'תרפ"ג מונה לרב העיר ז'שוב [ריישה] (פולין) והקים ישיבה בשם "זרע קודש".
לאחר פטירת אביו בכ"א אדר ה'תרפ"ו החל לכהן כאדמו"ר הראשון לחסידות קאלושיץ. נודע באהבתו הגדולה לכל יהודי, קיבל את כל הפונים אליו בסבר פנים יפות וכל אדם שהגיע אליו בלב נשבר מרוב עוגמת נפש וייסורים מיד שראה את פניו הקדושות נתמלא שמחה עוד טרם שטח בפניו את מצוקותיו. רבים פנו לבקש את עצתו בנושאים שונים, אסף בעצמו כספים עבור עניים והעניק צדקה לכל נזקק, באחת הפעמים אף משכן את נכסיו למען יהודי שפשט רגל ונהג לומר 'אינני מפחד משום אדם אפילו לא ממלאך, אני מפחד רק מאנחתו של עני'. נלחם בתנועת ההשכלה והתנגד לתנועת הציונות ולמפלגת "אגודת ישראל" אך פעל רבות לסייע לעניי ארץ ישראל.
כאשר הנאצים הגיעו אל העיר ז'שוב ברח עם אמו בב' אלול ה'ת"ש לכפר פרישטאק ועל אף התנאים הקשים שמר מצוות.
בשנת ה'תש"ב אחיו – אדמו"ר רבי יחזקאל שרגא מדוקלא נרצח על ידי הנאצים ובו' תמוז ה'תש"ב נרצח בנו – ר' משה אהרן מקאלושיץ במחנה ההשמדה אושוויץ.
כאשר הסכנה גברה ברח לשדה תפוחי אדמה מחוץ לעיירה והסתתר בבונקר אך הנאצים גילו את המסתור ואסרו אותו בבית סוהר בעיר יאסלו (פולין). ביום השני של חול המועד סוכות ה'תש"ג טרם הנאצים ירו בו אמר את פסוקי "נשמת כל חי" והשיב את נשמתו ליוצרה.
[גם אמו וכל בניו עם נשותיהם וילדיהם ובנותיו נספו בשואה!]
מספריו: