אדמו"ר רבי צבי אלימלך [לנגזם] שפירא מדינוב
תאריך הילולא: י''ח טבת מקום קבורה: פולין
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביו: ר' פסח.
אמו: מרת איטה.
אשתו: חנה מינדל.
בניו: ר' משולם זושא, אדמו''ר רבי דוד מדינוב, אדמו"ר רבי אלעזר מלנצהוט ור' שמואל מפשמישל.
בנותיו: ביילא (בעלה הראשון ר' נחמיה ויינברגר ובעלה השני ר' שמעון ישעיה רייך), שרה (בעלה ר' משה שיינפלד) ורבקה (בעלה ר' יעקב אורי).
מוריו: ר' אברהם יהושע העשיל מאפטא, אדמו"ר רבי משה הלוי מפשוורסק (בעל "אור פני משה"), ה"חוזה" מלובלין, המגיד מקוזניץ ור' מנדלי מרימנוב.

ר' פסח וזוגתו שהייתה בת אחותו של ר' אלימלך מליזענסק, נכנסו אל ר' אלימלך לאחר ששיכלו את ילדיהם בכדי לקבל את ברכתו כי הילד אשר עתיד להיוולד להם יתקיים. ר' אלימלך הבטיח לאם שייוולד לה בן זכר שיחיה ויאיר את העולם בתורתו הקדושה.
בשנת ה'תקמ"ג נולד בעיירה יאווארניק שבגליציה ר' צבי אלימלך.
ר' אלימלך מליזענסק הורה לקרוא לילד על שמו "אלימלך" וההורים שחששו לתת את שם הדוד בעודו בחיים, הוסיפו את השם "צבי".
כילד למד בשקידה ובהתמדה ובבוא העת גויס לצבא. כאשר העגלה בה הובל אל המחנה הצבאי יחד עם אחרים שגויסו, עברה על גשר החלה להתדרדר ונפלה עם כל הנוסעים לנהר. ר' צבי אלימלך היה היחיד שניצל וכאשר שב לביתו החליף את שם משפחתו מלנגזם לשפירא על מנת שלא ייתפס לשירות הצבאי.
היה גדול בתורה, שימש ברבנות בקהילות רוביטש, סטריז'וב, האליטש ובשנת ה'תקפ"ה מונה לכהן כרב בדינוב. תחילה הייתה דעתו על קהל עדתו במונקאטש טובה להפליא אך ברבות הימים שינה דעתו. עורר על עצמו רוגזם של מרבית בני מונקאטש לאחר שאסר פיטום אווזים משום צער בעלי חיים ולאחר כארבע שנים שישב במונקאטש שב לעירו, דינוב. עודד את הלימוד בספר הזוהר, נודע כפועל ישועות ואלפי חסידים הלכו לאורו, נהג לחתום על מכתביו 'האוהב הנאמן לכל ישראל, דורש טוב לעמו'. כתב את חידושיו ללא הרף, גם תוך כדי שיחה עם אדם על ענייניו ובקשותיו, וגם ביום שישי עד סמוך לכניסת השבת, זוגתו הייתה ניגשת אליו לאחר שהדליקה נרות ומודיע לו שקיבלה את השבת. כל מוצאי שבת בניו התאספו בחדרו ושוחח עמם בדברי תורה ומוסר. כתב את חידושיו על נייר עבה וכפול על מנת שהדיו ייספג בו מייד, אף על פי כן כאשר היה מסיים את כתיבתו של גיליון, הדיו שבראש העמוד עדיין היה רטוב ואמרו שכתב את חידושיו ב"השבעת הקולמוס" (מעין קפיצת הדרך בכתיבה). בשנת ה'תק"ץ נפטר בנו, משולם זושא.
סבר כי מי שמחמיר על עצמו שלא לשאת שום חפץ במקום שנעשה עירוב כדין הוא בכלל מי שאינו מודה בעירוב, לכן נהג ביציאתו בשבת מחוץ לביתו לשאת בבגדו מפתח במקום שהוחזק שהעירוב נעשה כדין.
טען כי תלמיד הלומד מרבו איזה מנהג, לא ינהג בו אם הדבר מנוגד לתורה שבכתב, שבעל-פה או לאזהרה קטנה בדברי חז"ל, אפילו אם הרב יעמיד את החמה באמצע השמים ויבקע לפניו את הים. ידון את הרב לכף זכות וידע שזה עצת היצר.
עוד כתב כי אם אדם לא יילמד ויחדד שכלו בתורה אלא רק ידבק מחשבתו במחשבות שכליות ובבורא יתברך לא תתקיים הדביקות ותתבטל כי במשך הזמן יתמשך השכל ח"ו אחר החומר.
כנגד חכמות העולם כמו תחזית מזג האוויר אמר: 'מה יעשו אם הם מנבאים על עצירת גשמים ואיש מישראל שפך לבו כמים נוכח ה' באמירת תהילים שירדו גשמים ותפילתו נשמעת'.
בשנת ה'תר"א השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אגרא דכלה: על החומש (ק)
• אגרא דפרקא (ק)
• אזהרות מהרצ"א: קונטרס (ק)
• בני יששכר (ק1/ק2)
• ברכה משולשת: על משניות (ק)
• דברים נחמדים.
• דרך פיקודיך.
• הגהות מהרצ"א: על ה"זוהר" (ק)
• הנהגת האדם: קונטרס (ק)
• והיה ברכה (ק1/ק2/ק3)
• חידושי מהרצ"א: על הלכות חנוכה (ק)
• חכמת הנפש (ק)
• טעמי המצוות (ק)
• לקוטי מהרצ"א: על תורה, נ"ך ומגילת אסתר (ק)
• מגיד תעלומה: על ברכות (ק)
• מעין גנים: נגד הדעות הכוזבות של המשכילים הפילוסופים (ק)
• סדר הקפות (ק)
• רגל ישרה (ק)
• ריח דודאים: על מסכת מגילה (ק)
• תקנות תמכין דאורייתא (ק)

תמונות האוהל והציון באדיבות K. Bielawski

דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:ways
דינוב: בית החיים הישן, רחוב ג'וזפה פיטסודסקגו 8.
(בסמוך ציוני זוגתו-חנה מינדל, בנו-אדמו"ר רבי דוד שפירא מדינוב ונכדו-אדמו"ר רבי ישעיה נפתלי הירץ שפירא מדינוב).