הרבנית מנוחה רחל סלונים
תאריך הילולא: כ''ד שבט מקום קבורה: ישראל
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביה: רבי דובער [אדמו"ר האמצעי].
אמה: הרבנית שיינא.
בעלה: ר' יעקב כולי סלונים.
בניה: ר' יהודה לייב, ר' לוי יצחק ור' מרדכי דובער.
בנותיה: מרת רוזה מינא (בעלה ר' ברוך מרדכי אפרת), מרת שטערנא ריזה (בעלה ר' שלום קזרנובסקי) ומרת שרה פרידא (בעלה ר' בנימין ריבלין).
אחיה: ר' ברוך ור' מנחם נחום.
אחיותיה: הרבנית אסתר מרים, הרבנית ביילא (בעלה ר' יקותיאל זלמן), הרבנית ברכה (בעלה ר' יונה), הרבנית דבורה לאה (בעלה ר' יעקב ישראל טברסקי מצ'רקס), הרבנית חיה מושקא (בעלה אדמו"ר בעל "הצמח צדק"), הרבנית שרה (בעלה ר' אהרן משקלוב) ושרה [נפטרה בנעוריה].
סבא: רבי שניאור זלמן-אדמו"ר הזקן (מצד אביה).
סבתא: הרבנית סטערנא (מצד אביה).

נולדה ביום שלישי י"ט כסלו שנת ה'תקנ"ט. כאשר נודע לאביה כי נולדה לו בת אמר: 'מעתה מנוחה תהיה לנו' על-כן נקראה 'מנוחה' והשם 'רחל' הינו על שם בתו הצעירה של אדמו"ר הזקן שנפטרה בצעירותה.
השתוקקה לעלות לארץ ישראל, כאשר חלתה והרופאים התייאשו למצוא לה מרפא הורה אביה ללחוש באוזנה בשמו שהיא תבריא ותזכה לעלות לארץ הקודש ואכן מייד החלה להבריא.
לאחר נישואיה לר' יעקב כולי התגוררה עמו בעיירה ליובאוויטש (רוסיה). בשנת ה'תקצ"ב נולד בנה הבכור (ר' יהודה לייב), בשנת ה'תקצ"ג נולד בנה ר' לוי יצחק ובשנת ה'ת"ר נולד בנה ר' מרדכי דובער.
על פי עצת אדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסאהן (בעל "הצמח צדק") החליטה לעלות לארץ ישראל וטרם יציאתה לדרך התאוננה בפניו כי הינה פוחדת לצאת לדרך עקב הגשמים. אדמו"ר בעל "הצמח צדק" השיב: 'ומה בכך? תיסעי בין טיפות הגשם!' ומאותו יום לא ירדה עליה טיפת גשם עד יומה האחרון.
בשנת ה'תר"ה הגיעה עם משפחתה לארץ ישראל, התיישבה בחברון וייסדה קהילה של חסידי חב"ד. נודעה בחכמתה ובמעשיה הטובים, התפללה לרפואת חולים ונשים שהתקשו בלידתן והתעניינה במצבם. בכל י"ט כסלו חילקה 'לקח' וכל ערב שבת טבלה במקווה. הקפידה מאוד שלא ישפכו ושלא יזרקו דבר מאכל של שבת, כפי שקיבלה מאדמו"ר הזקן. חינכה ושימשה דוגמא אישית לטוהר ולניקיון ואמרה בשם אדמו"ר הזקן ובשם אביה (אדמו"ר האמצעי): 'במקום שיש טוהר וניקיון, יש כשרות ויהדות'. התפרסמה בין יהודי העיר ואף בין הגויים כפועלת ישועות, כונתה "די בובע מנוחה רחל" [הסבתא מנוחה רחל] ורבים ביקשו את ברכתה. כל כלה שביקרה ביום חופתה במערת המכפלה הגיעה לקבל את ברכתה ואדמו"ר רבי אלעזר מענדל מלעלוב נהג לבקר בביתה שלוש פעמים במהלך שבוע שהותו בחברון, הקפיד לעמוד לפניה ובצאתו ביקש שתברך אותו.
טרם פטירתה קראה לנכדתה (הרבנית מושקא דבורה) שהתכוננה לחתונתה ואמרה לה שלא תחפש דירה ושלא תרכוש דברים לחתונה כיון שהיא מעניקה לה במתנה את הדירה ותכולתה.
בערב ראש חודש שבט שנת ה'תרמ"ח כתבה מכתב לאדמו"ר הרש"ב ומסרה אותו לנכד (ר' זאב דב) לשולחו בדואר. הנכד שהבין כי המכתב מכיל דבר מה חשוב הביאו אל הוריו וכאשר אביו (ר' יהודה לייב) פתח את המכתב גילה כי הרבנית מנוחה רחל כתבה שזהו המכתב האחרון שהיא כותבת אל אדמו"ר הרש"ב.
בלילה האחרון לחייה ביקשה מנינתה (הרבנית פעשה הדסה), שהייתה כבת 12 שלא תישן אצלה כהרגלה אלא רק המשרתת (זיסל) שהייתה כבת 90 שנה. באמצע הלילה העירה את זיסל וביקשה שתרתיח מים כדי שתוכל להתרחץ ולהחליף בגדים. ביקשה לקרוא לכל בני המשפחה ושפתותיה היו ממלמלות פרקי תפילה ללא הפסק. כאשר ר' אפרים הלבן [מרבני חברון] רצה לצאת בכדי לקרוא למניין שיהיה נוכח בשעת יציאת הנשמה רמזה לו שלא ילך כי לא יספיק, אמרה: 'אבותיי נמצאים אתי כאן' והשיבה את נשמתה ליוצרה.
במהלך הטהרה בקשו ממנה נשות החברה קדישא שתזדקף וכך עשתה. בהלווייתה השתתפו כל יהודי חברון, ילדי העיר הלכו לפני המיטה ואמרו פרקי תהילים כשבידיהם נרות דולקים ובהתאם להבטחתה ביתה עבר לידי הנכדה.

התמונותב אדיבות בית חב"ד חברון

דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:
חברון
(בסמוך ציון בניה-ר' לוי יצחק וזוגתו טרינא נעכא – נפטרה: כ"ג אייר ה'תרע"ג ור' מרדכי דובער).