רבי מנחם מנדל אלתר
תאריך הילולא: כ''ט אב מקום קבורה: פולין
אביו: אדמו"ר רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור (בעל "שפת אמת").
אשתו: הרבנית חיה מרים (בזיווג שני).
בניו: מזיווג ראשון – ר' אברהם ישכר בנימין אליהו מפאבניץ (בעל "מאיר עיני הגולה"), ר' יצחק מאיר, ר' מרדכי. מזיווג שני – ר' חיים אלעזר.
בנותיו: מזיווג ראשון – יוכבד איטא (בעלה ר' לייב), פיגא, רבקה ביילא (בעלה ר' חיים אליעזר הלוי הורוביץ אב"ד לחטוב).
אחיו: אדמו"ר רבי אברהם מרדכי מגור – הרא"ם (בעל "אמרי אמת"), אדמו"ר רבי משה בצלאל מגור ור' נחמיה אלטר.
אחיותיו: מרת אסתר (בעלה ר' יעקב מאיר בידרמן) ומרת פייגה (בעלה ר' חנוך צבי הכהן לוין).
סבא: ר' אברהם מרדכי (מצד אביו), ר' יהודה קמינר (מצד אמו).
סבתא: הרבנית אסתר (מצד אביו), הדסה (מצד אמו).

נולד בי"ד תשרי ה'תרל"ח בפולין.
נשא לאישה את בתו של אדמו"ר רבי אברהם יששכר בער הכהן רבינוביץ מראדומסק וייסד בעיירה גור את ישיבת "דרכי נועם". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעבור לעיר וויטבסק (רוסיה כיום בלארוס).
בשנת ה'תרפ"א החל לכהן כרב בעיר פביאניצה (פולין).
נשא לאישה את בתו של הגביר ר' משה פריבס ובשנת ה'תרצ"ד מונה לרב בעיר קאליש (פולין). נבחר ליושב ראש הוועד הפועל של "אגודת הרבנים בפולין", שימש כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, השתתף בכינוסי התנועה והתכתב עם רבנים ועסקנים בנוגע לשאלות ציבוריות. בשנת ה'תרצ"ט ניהל מאבק נגד גזירת השחיטה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נתבקש על ידי השלטונות בפולין לחפור יחד עם בני קהילתו שוחות הגנה מפני הגרמנים. נאלץ להסתתר בעיר לודז' (פולין) היות והנאצים הכריזו פרס על ראשו, עבר עם משפחתו לעיר ורשה (פולין) וניהל את פעילותו הציבורית במחתרת. שימש כנשיא ה"פטרונאט ללומדי תורה" שתמך בלימוד התורה בגטו וסירב לעבוד בבית החרושת של "שולץ" משום שדרשו ממנו להסיר את הזקן.
בחודש סיון ה'תש"א נפטרה זוגתו השנייה (הרבנית חיה מרים) בגטו ורשה.
בכ"ד אב ה'תש"ב נלקח עם משפחתו למחנה ההשמדה טרבלינקה וכעבור ימים אחדים נרצח יחד עמם.
דרכי גישה
מחנה ההשמדה טרבלינקה.