אביו: ר' אצלאן.

אמו: כתון.

אשתו: חנה.

אחיו: חכם צאלח צבי שמש.

מוריו: המקובל רבי יהודה פתיה (בעל "רוחות מספרות"), המקובל רבי מרדכי שרעבי.

נולד בחודש ניסן שנת ה'תרפ"א בעיר בגדד (עיראק).

בילדותו שקד על לימוד התורה בבית המדרש בבגדד.

בשנת ה'תשי"א עלה לארץ ישראל והתגורר בעיר פתח תקווה. כעבור שנים אחדות רכש מגרש למגורים ועבר להתגורר בשכונת "פרדס כץ" בבני ברק. יומם ולילה שקד על לימוד התורה, התעמק בלימוד תורת הנסתר יחד עם המקובל חכם אברהם חי ונמנה על אחרוני תלמידיו של המקובל רבי יהודה פתיה.

בשנת ה'תש"ך בנה את בית כנסת "אליהו הנביא", לימד שיעורים בקבלה לקבוצה של כ – 15 תלמידים קבועים וכל יום הגיע לטבול במקווה כשהוא רכוב על גבי אופניים. נודע כמומחה בהוצאת דיבוקים ובריפוי חולים ואפילו בשעות לילה מאוחרות הגיע לברך חולים השוהים בבתי רפואה. התפרסם כפועל ישועות שכל ברכותיו מתקיימות ועם זאת ניכר בענוותנותו והתלבש בפשטות. רבים נהרו אליו לקבל את עצתו וברכתו, נהג להרים את ידו הימנית מעל ראש המתברך ואת כל הכספים שקיבל חילק למטרות צדקה שונות. לעיתים קרובות נסע לקברי צדיקים ובמשך שעות ערך "ייחודים" ותפילות. תיקן תפילה לרפואה של האברים והגידים הגשמיים והרוחניים של האדם ואף דאג להקליט את עצמו על מנת שניתן יהיה להאזין לתפילה הנאמרת בקולו גם לאחר פטירתו [להאזנה]. ידע לדבר עם הרוחות ועם נשמות הצדיקים וטען כי מלך המשיח יצא מחבקוק הנביא.

בשנת ה'תשכ"ג בנה את בית כנסת "משה ואהרן" ברחוב החלוצים בשכונת "פרדס כץ" אולם בדרך כלל התפלל בבית כנסת "אליהו הנביא". הצליח לשכנע מוסלמי לאחר ששילם לו סכום כספי גבוה למלא עבורו בקבוק עם מים מאבן השתייה ונתן לכל אחד מבני ביתו לשתות כמות מזערית מהמים.

בשנת ה'תשע"ט חלה ומצבו הבריאותי התדרדר.
בי"ז אדר ראשון ה'תשס"ג נפטרה זוגתו ונטמנה בבית החיים "ירקון" בפתח תקוה.
בחול המועד סוכות – כ' תשרי ה'תשפ"א נפטר אחיו (חכם צאלח צבי שמש) ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
במהלך חודש תמוז ה'תש"ף אושפז בבית הרפואה "בית רבקה" בפתח תקווה וכעבור חמישה חודשים, ביום שני שנת ה'תשפ"א לפנות בוקר השיב את נשמתו ליוצרה.

מספריו:

•    תורה מגן עדן: שו"ת ופירושים