אביו: יוחנן.

בניו: אלעזר, יהודה, יוחנן, יונתן ושמעון.

סבא: שמעון (מצד אביו).

נולד בירושלים למשפחת חשמונאי הנמנית על משמרת יהויריב – המשמרת הראשונה מתוך 24 משמרות כהונה.

אבי השושלת של שליטי ממלכת החשמונאים.

כונה בתואר "כהן גדול" לשם כבוד אולם לא כיהן ככהן גדול.

לאחר שהממלכה הסלאוקית חיללה את בית המקדש השני והטילה גזרות שמד על היהודים שילמדו תורה ויקיימו מצוות עזב יחד עם בניו את ירושלים ועבר להתגורר במודיעין. סרב לבקשת היוונים לשמש דוגמא אישית לתושבי מודיעין ולזבוח לאליל וכאשר אחד היהודים ניגש לזבוח על הבמה לאליל הרג את היהודי המתייוון ואת שליח המלך, הרס את הבמה וברח להרים יחד עם בניו ויהודים נוספים. בהנהגתו החלו בפעולות גרילה נגד היוונים, הרסו במות שנבנו לעבודה זרה ודאגו למול ילדים שלא נימולו בגלל הגזירות.

היות וראה בהתייוונות היהודים איום על המשך קיומו של העם היהודי לכן פסק כי חובה לקיים "ברית מילה" וחידש היתר להילחם בשבת.

מינה את בנו – שמעון להנהיג את הקהילה מבחינה רוחנית, את יונתן לדאוג ליהודים אל מול השלטון ואת יהודה לשר הצבא שימשיך להנהיג את המרד נגד היוונים.

בשנת ג'תתקכ"ו/ז השיב את נשמתו ליוצרה.