אביו: ר' צבי הירש [הירשל] לוין (בעל "צבא רב").

אמו: גולדה.

אשתו: רבקה.

בניו: ר' אפרים לונדון, ר' דוד טבלי, ר' צבי הירש ור' שאול.

בנותיו: גולדה (בעלה שלמה נתן זליקר), ג'נט שרה (בעלה גדליה), פאני פייגלה (בעלה ספרו), רוזה (בעלה ר' מיכאל הירשון) ושיינדל (בעלה ר' מאיר הלוי לנדאו).

אחיו: ר' אברהם דוד טבלי, ר' משה ור' שאול.

אחיותיו: ביילה (בעלה ר' מרדכי הלוי מטיקטין), צפורה פראדל (בעלה ר' מאיר סגל חזן), רייזל (בעלה ר' דב בער גינזבורג), שרה (בעלה ר' יעקב משה לוונשטאם).

סבא: ר' אריה לייב מאמסטרדם (מצד אביו), ר' דוד טעבלי כץ גלוגוב (מצד אמו).

סבתא: מרים (מצד אביו), טויבא (מצד אמו).

נולד בי"ט שבט ה'תקכ"ב בעיר לונדון (אנגליה).

באביב ה'תקכ"ד עבר עם משפחתו להתגורר בעיר הלברשטאדט (גרמניה) ומילדותו שקד על לימוד התורה.

נשא לאשה את בתו של יוסף ליפמן.

בה' אלול ה'תק"ס נפטר אביו.

כיהן כרב בעיר פרנצלאו (גרמניה) ובג' סיון ה'תקס"ב נבחר לרב הראשי הרשמי הראשון של בריטניה הגדולה למרות שכלל לא ידע אנגלית. כיהן גם כרב הקהילה האשכנזית בלונדון. ניכר בחוכמתו, נודע בעושרו ואסף כתבי יד רבים ולגודל הערצתו הקהילה דאגה להדפיס מחזורים והגדה של פסח עם תמונת דיוקנו. נמנה על ראשי הלוחמים ברפורמים, בשבת פרשת שמות שנת ה'תקס"ט הזהיר כי יטיל חרם על הורים השולחים את בניהם ובנותיהם לבתי ספר נוצרים שנוסדו בלונדון על ידי האגודה המיסיונרית עבור בני יהודים עניים ובקיץ ה'תר"א אף הטיל חרם על ראשי ההנהגה הרפורמית. סבל מרדיפות והאשמות שווא מצד אחדים מאנשי הקהילה. הזהיר על שמירת קדושת השבת. בדרך כלל דיבר ביידיש אך את ההודעות לקהילה כתב בעברית ובדרשותיו הדגיש את חובת הסבלנות האוניברסלית. כאשר הגיע בתפילה ל"קריאת שמע" קולו הדהד בכל בית הכנסת מרוב דביקותו והחזן חיכה עד שיסיים.

יחד עם רב קהילת הספרדים והפורטוגזים – ר' רפאל מילדולה [השני] (בעל "חופת חתנים") הקים בשנת ה'תקס"ט את "ועד השחיטה המשותף", קבע תקנות עבור הקצבים שהעובר עליהם יענש ואסר עליהם למכור בשר טריפה אפילו לגוי.

בשנת ה'תקצ"ב נפטר בנו (ר' שאול) שהיה בגיל 33 ובז' תמוז אותה שנה נפטרה זוגתו.

טרם פטירתו ציווה את בניו שלא ישתקעו באנגליה ובשנת ה'תר"ג השיב את נשמתו ליוצרה.