fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzad
אביו: ר' שמחה.
אמא: מאשה רחל.
אשתו: רבקה רוזה.
בניו: המקובל רבי ברוך שלום (בעל "שמעתי"), יעקב, משה אהרן מנחם והמקובל רבי שלמה בנימין.
בנותיו: בת שבע (בעלה יהודה אריה לייב רייכברד), דבורה (בעלה ר' אברהם יצחק ויצמן), מנוחה (בעלה ר' אייזיק יהושע) ושרה (בעלה בזיווג ראשון אליעזר מנחם מנדל קוסטנטינר ובזיווג שני ר' רפאל אריה נח ברודז'ק).
אחיו: שמואל.
אחותו: חוה (בעלה שמואל בליזינסקי).
סבא: אלחנן (מצד אביו), ר' יהודה לייב פרגמנט (מצד אמו).
סבתא: רבקה לאה (מצד אביו).
מוריו: אדמו"ר רבי יהושע אשר רבינוביץ [השני] מפוריסוב, אדמו"ר רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין (בעל "נהר שלום").
מתלמידיו: ר' בנימין סינקובסקי (בעל "יד בנימין"), המקובל בן ציון משה יאיר ווינשטוק (בעל "קודש הלולים"), המקובל רבי ברוך שלום [בנו], ר' יהודה לייב אשלג (בעל "בני היכלא") [נכדו], אדמו"ר רבי יהודה צבי הרש ברנדויין מסטרטין-ירושלים, ר' יהושע הלוי הורוביץ, ר' משה ברוך למברגר, המקובל רבי שלמה בנימין [בנו].
נולד בה' תשרי ה'תרמ"ה בעיר לוקוב (פולין) ונקרא 'יהודה לייב' על שם סבו מצד אמו.
מילדותו ניכר בכישרונותיו המיוחדים, בגיל 13 כבר היה בקי כמעט בכל התלמוד הבבלי עם פירוש תוספות ובגיל 15 העיד על עצמו שהשיג את מידת האמת ואינו יכול להוציא שקר מפיו. למד בישיבת גור בעיר ורשה (פולין), החל להתעניין בלימוד תורת הנסתר ובגיל 19 הוסמך לרבנות על ידי גדולי הרבנים בעיר ורשה.
בגיל 20 נשא לאשה את בתם של אלטא רחל ור' מאיר יוסף אברמוביץ [דודו] ובמשך תקופה קצרה נסמך על שולחן חותנו בכפר פאריסוב (פולין).
עבר להתגורר בעיר ורשה ובמשך כ – 16 שנה כיהן כדיין ומורה צדק. בי"ב חשון ה'תרע"ט החל ללמוד את תורת הקבלה כל לילה לאחר חצות יחד עם צדיק נסתר עד לפטירתו בי' ניסן. הזהיר מפני האסון הכבד שעומד להגיע לאירופה ואמר 'נותנים לנו 20 שנה לברוח לארץ ישראל'. לאחר טלטולים רבים הגיע בט"ז תשרי ה'תרפ"ב לנמל יפו והתיישב בעיר העתיקה בירושלים. למד בישיבת "חיי עולם" והתפרנס מייצור סבון ועיבוד עורות לסת"ם [ספרי תורה, תפילין, מזוזות]. בשנת ה'תרפ"ד עבר להתגורר בשכונת "גבעת שאול" ור' יוסף חיים זוננפלד מינה אותו לרב השכונה. ייסד את בית המדרש "בית אולפנא רבתא עיטור רבנים" ללימוד הוראה ותורת הנסתר. בשנת ה'תרפ"ה חזר לביקור בפולין, בין השנים ה'תרפ"ו-ה'תרפ"ח התגורר בלונדון (אנגליה) והיה פרוש מכל ענייני העולם, הסתגר בחדרו במשך כ – 18 שעות וכתב את פירושיו "פנים מאירות" ו"פנים מסבירות" על ספר "עץ חיים" ואת מרבית ניגוניו על מזמורי תהלים, זמירות שבת ותפילות, לדבריו הניגון הוא הממוצע בין הרוחני לגשמי. לקראת סוף שנת ה'תרפ"ח חזר לירושלים, בשנת ה'תרצ"ב עבר להתגורר ביפו ובשנת ה'תרצ"ו התיישב בבני ברק.
יומם ולילה התעמק בלימוד תורת הנגלה והקבלה, נהג להתעורר בשעה 01:00 בלילה וללמוד עד אור הבוקר, כאשר הרגיש עייפות טבל את רגליו במי קרח או הכניס לנעליו אבנים קטנות אך עם זאת לא דגל בסיגופים היות והם גורמים להתרבות ולהתחזקות הישות והגאווה. העיד על עצמו כי זכה לעיבור נשמת האר"י [רבי יצחק לוריא אשכנזי], התפרסם כגדול בחוכמת הקבלה והבהיר כי בפירושיו לא שינה ולא הוסיף על דברי האר"י אלא כל מטרתו לתת פנים חדשות לעבודת ה' ולתיקון ישראל וכלל האנושות. הקים את ישיבת "עיטור רבנים" והחל ללמד קבלה, קבע שיש לעסוק זמן קצר בלימוד ההלכה על מנת לא להיכשל הלכה למעשה ולמקד את עיקר המאמץ בלימוד חוכמת הקבלה והבנת ספר הזוהר כדי שתגיע הגאולה השלמה. טען שעל כל אחד החובה לבחור לעצמו אדם חשוב ומפורסם שיהיה לו לרב, ממנו יוכל לבוא לעסק התורה והמצוות ולהשפיע נחת רוח ליוצרו. להתאמץ ביתר עוז באהבת חברים, לחפש דרכים בכדי להרבות אהבה בין החברים ולבטל תאוות מושגי הגוף היות והן המטילות שנאה. הסביר כי לסביבה יש השפעה מכרעת על האדם ומכיוון שניתנה לאדם החירות לבחור את הסביבה שלו אם יבחר בסביבה רעה או יבלה זמנו בספרים שאין בהם תועלת יענש לא בגלל המחשבות והמעשים הרעים אלא בגלל שלא בחר להיות בסביבה טובה.
בשנת ה'תש"א החל להוציא את עיתון האומה, עודד את העלייה לארץ ישראל, העלה על הכתב ופעל רבות לקידום רעיונותיו לשוויון ויצירת חברה מתוקנת בה הדאגה לפרט בראש מעייניו של הציבור והדגיש שהרצון לתת צריך להיות לשם ה' יתברך ולשם כך נפגש עם ראשי היישוב, עם מנהיגי תנועות הפועלים ועם אישי ציבור.
חזר לירושלים ומשנת ה'תש"ו התגורר בתל אביב. למרות שסבל מדלקת פרקים ובשנת ה'תש"ו אף לקה בליבו עמל במשך 10 שנים בכתיבת פירוש "הסולם" על ספר הזוהר וכאשר הבחין כי התרופות להקלת מכאוביו מקהים את צלילות דעתו חדל מלקחתם. היות ולא היתה לו אפשרות כלכלית לשלם לאיש מקצוע לכן במשך שעות עמד ליד מכונת הדפוס וסידר את אותיות הדפוס בעצמו. שרף רבים מכתביו היות וכתבם טרם זמנם ובל"ג בעומר שנת ה'תשי"ג ערך בציון רשב"י [רבי שמעון בר יוחאי] במירון סעודת הודיה על סיום כתיבת 18 הכרכים של הפירוש ובמשך שבוע המשיך את סעודות ההודיה בביתו.
בחג סוכות שנת ה'תשי"ד אמר לתלמידיו 'הביטו בסוכה זו, לשנה אחרת אשב בסוכה שאין כמוה ליופי'. בחודש אב חלה החמרה במצב בריאותו, בבוקר יום הכיפורים ה'תשט"ו ציווה להקדים את התפילה וכאשר החזן הגיע לפסוק "אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי" השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• בית שער הכוונות
• הקדמה לספר הזוהר
• הקדמה לתלמוד עשר הספירות
• מבוא לספר הזוהר
• פנים מאירות: פירוש לספר "עץ חיים" של האר"י
• פתיחה כוללת לעץ חיים
• פתיחה לחכמת הקבלה
• פתיחה לפירוש הסולם
• קונטרסים: "הערבות" "השלום" "מתן תורה"