רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ - החוזה מלובלין
תאריך הילולא: ט' אב מקום קבורה: פולין
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביו: ר' אברהם אליעזר.
אמו: מרת מאטיל.
אשתו: הרבנית תהילה שפרינצה (בזיווג ראשון), הרבנית בילה (בזיווג שני).
בניו: מזיווג ראשון – ר' אברהם, ר' יוסף מטורטשין, ר' ישראל, ר' צבי הרשל. מזיווג שני – ר' מאיר שלום.
בתו: מזיווג ראשון – שירלי (בעלה שמואל מלובלין).
אחיו: יוסף.
אחותו: אסתר יטה (בעלה אלעזר לייזר מנדל).
סבא: ר' יעקב קופל מלוקוב (מצד אמו).
מוריו: ר' אלימלך ליפמן מליז'נסק, ר' דוב בער [המגיד ממעזריטש], הרבי ר' שמואל שמעלקי הלוי הורוויץ מניקלשפורג.
מתלמידיו: אדמו"ר רבי אברהם יוזפא לרמן ["השרף מקאנסיקוואלי"], אדמו"ר רבי אלכסנדר סנדר ספרין מקומרנא, ר' יוסף קאזיס (בעל "נועם מגדים"), אדמו''ר רבי יחזקאל טאוב מקוזמיר, ר' יעקב יצחק [היהודי הקדוש מפשיסחא], אדמו''ר רבי ישראל יצחק קאליש מוורקא, אדמו"ר רבי מאיר הלוי רוטנברג מאפטא (בעל "אור שמים"), ר' מנחם מנדל מורגנשטרן ["השרף מקוצק"], אדמו"ר רבי משה טייטלבוים (בעל "ישמח משה"), אדמו''ר רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ, ר' צבי אלימלך שפירא (בעל "בני יששכר"), ר' קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין (בעל "מאור ושמש"), אדמו''ר רבי שר שלום רוקח מבעלזא.

נולד בשנת ה'תק"ה בעיר שברשין (פולין) – צאצא למשפחה שמוצאה בספרד, אשר התיישבה שנים רבות קודם לכן בעיירה הורז'וביצה שבבוהמיה (כיום צ'כיה) ומכאן נגזר שמה של המשפחה [הורוויץ].
בצעירותו כיסה את עיניו במטפחת 7 שנים רצופות על מנת שלא לפגום בטוהר עיניו ורק בזמן התפילה ולימוד התורה הסיר את המטפחת. בגיל 10 לערך שמע את ר' זושא מאניפולי מתפלל ופרץ בבכי, ר' זושא מאניפולי אמר לו כי העניק לו נפש ורוח אך עתה עליו להגיע אל אחיו (ר' אלימלך) ותהיה לו גם נשמה. המגיד ממעזריטש גילה כי יש לו נשמה שלא הייתה בעולם מזמן הנביאים ולאחר שר' ברוך ממז'יבוז' כינה אותו 'החוזה האמיתי' התפרסם בראייתו הרוחנית המגיע מקצה העולם עד קצהו והחלו לכנותו 'החוזה מלובלין' אולם היות וראיית כל מעשיו של האדם גורעת מאהבתו אליו התפלל לה' שיצמצם את כוח הראיה שהוענק לו.
משנת ה'תקל"ג שקד על לימוד התורה בישיבת הרבי ר' שמואל שמעלקא בעיירה ריצ'וול (פולין). לאחר פטירת הרבי ר' שמואל שמעלקי הלוי הורוויץ עבר לליז'נסק, הוכתר כראש לתלמידי ר' אלימלך והחל להנהיג עדת חסידים בעיר לאנצוט (פולין). בעקבות מחאת חסידי ליז'נסק שלא ראו בעין יפה את מנהיגותו בחיי מורו נאלץ לעבור לעיירה צ'כוב (פולין). למרות ש'המתנגדים' מהעיירה לובלין הסמוכה ניסו בדרכים שונות לגרשו נמנע מלהגיב למעשיהם על מנת לא לגרום לשנאת חינם בין 'מתנגדים' ל'חסידים' ואף התייחס בכבוד ל'מתנגדים' שנודעו כגאונים בתורה.
בשנת ה'תקנ"ד עבר להתגורר בלובלין והוענק לו אישור מיוחד להתפלל במניין פרטי למרות תקנה שהתקין רב העיר [ר' שאול מרגליות] שלא לפתוח מניינים פרטיים. אלפים נהרו מפולין ומרוסיה לבית המדרש שייסד ברחוב שירוקה וביניהם גדולי תורה. התיירא לדחות את הרבבות שפנו אליו בבקשת עצה ותפילה היות וה' יתברך עזר לו לפעול לטובת ישראל אולם בענוותנותו נהג להכריז בבית מדרשו כי אין הוא כלל צדיק ומדוע באים אליו.
כאשר הביט במצחו של אדם
או קרא את שמו של אדם מפתק הבקשה [פדיון] התבונן ברוח קודשו בכל מעשיו, קרא את מחשבותיו וראה את כל גלגולי נשמתו מזמן אדם הראשון. פעל לביטול גזירת הגיוס של היהודים לצבא הפולני. נודע במידת ענוותנותו וסבלנותו וסלח לכל מי שציער אותו. כל לילה התעורר בדיוק בחצות הלילה ושקד על לימוד התורה, הדריך את חסידיו להתנהג בענווה, לעבוד את הבורא באהבה, בהתלהבות ובשמחה, להכיר בחשיבות המידות בין אדם לחברו וקטנות האדם אל מול הבורא והתנגד לסיגופים. ב'שולחנות' שערך נהג לשיר ולהלל את הקב"ה וגילה לתלמידיו כי בליל שבת טרם ברכת המזון שמע את 'שיר המלאכים' – 'לא-ל אשר שבת מכל המעשים'. בכל תנועה ודיבור ערך ייחודים וטען כי כאשר אי אפשר לייחד ייחודים העצה לומר "שיר הייחוד" שהוא כולל כל הייחודים ואם אי אפשר לומר אז טוב לדבר על מחבר השיר רבנו שמואל הנביא ובנו רבנו יהודה החסיד.
ראה במלחמת רוסיה – צרפת שפרצה בשנת ה'תקע"ג את מלחמת גוג ומגוג והחליט לפעול יחד עם ר' ישראל הופשטיין [המגיד מקוזניץ] ור' מנחם מענדל טארים מרימנוב להבאת הגאולה. בראש השנה ה'תקע"ה לפני תקיעת השופר אמר לתלמידיו כי הוא מוכן למלחמה במעכבים את בואו של גואל צדק, בשמחת תורה רקד עם ספר תורה קטן אך לפתע נעלם וחסידיו מצאו אותו שרוע בחצר. כאשר רבי חיים דוד פרופסור ד"ר ברנהרד מפיטרקוב הגיע לחדרו אמר לו 'כמו השמחת תורה כך הוא התשעה באב' וסיפר כי הושלך מבעד לחלון אך אמו תמכה בו בצד שמאל והמגיד מקוזניץ תמך בו בצד ימין. מאז היה רתוק למיטתו וכאשר אדמו''ר רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ הגיע לבקרו בחודש ניסן כתב לו אלו מאורעות יהיו באותה שנה עד חודש אב למרות שכל שנה היה יודע ברוח קודשו בשנים עשר הימים הראשונים לחודש ניסן כל יום מה יהיה בכל חודש משנים עשר חודשי השנה.
בשבת פרשת פנחס רמז על מינוי ממלא מקומו וצווה להעלות לעליית 'לוי' את תלמידו (אדמו"ר רבי מאיר הלוי מאפטא) לקריאת התורה ולקרוא עד הקריאה של העולה החמישי "יפקוד... איש על העדה אשר יצא לפניהם" ובתשעה באב תלמידו (אדמו''ר רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ) נשאר בסמוך למיטתו עד שהשיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• דברי אמת
• זאת זכרון (ק)
• זכרון זאת (ק)

התמונה באדיבות K. Bielawski

דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik
לובלין: בית החיים העתיק.
בצומת הרחובות קלינוזצ'יזנא (Kalinowszczyzna) ורחוב סיינא (Sienna).
(בסמוך הציונים של רבי יעקב קופלמאן הלוי, רבי ישראל שכנא, רבי שלמה לוריא, רבי שלום שכנא).