רות מקבלת את הכינוי 'אמא של מלכות' בגין העובדה שלאחר כמה דורות נולד ממנה דוד המלך. המיקום של מגילת רות בסדר הכרונולוגי של התנ"ך יוצא בתפר בין ספר שופטים לבין ספר שמואל ואולי אפשר היה למקם את הספר בכלל בסוף ספר שופטים כפי שנעשה בחלק של התרגומים. מה גם שמואל הנביא כתב את המגילה (בבא בתרא יד), אותו שמואל שמשח את שאול כמלך ראשון וגם מינה את דוד כמלך ממשיך בבוא העת. הד למרכזיות של נושא המלוכה נשמע בשם אלימלך בעלה של נעמי שהיה יכול להיות הגיבור של בית לחם מקור מזוזות מעוצבות לפי סיפורי התנ"ך הידועים (היה עשיר והיה יכול לפרנס את העיר עד קץ הבצורת), לו לא היה בורח למואב.

כולם חשים את הקשר בין מגילת רות לנושא המלכות וברצוני לטעון שמבנה הספר ומשמעותו מחזקים את הקשר בין המגילה לבין נושא המלכות וזה מבטא את עצמו דווקא על ידי מעשיו של בועז שלוקח על עצמו חלק של תפקידי המלך שעתיד למלוך בישראל.

במגילה, כידוע, ארבעה פרקים. לכל פרק יש נושא ברור. למגילה יש לכאורה מבנה כיאסטי. ניתן לשרטט את המבנה הכיאסטי הכללי של מגילת רות כך:

פרק א: הבעיה – מוות, אסון, מחסור במזון, היעדר המשכיות, המרירות והייאוש של נעמי.

פרק ב: התמודדות עם הבעיה של היעדר המזון.

פרק ג: התמודדות עם הבעיה של נישואים וצאצאים.

פרק ד: הפתרון – לידה, אושר, פרנסה, נישואים, המשכיות, אהבה לנעמי, גאולה.

ניתן להציג את המבנה בצורת טבלה כאשר בין פרק א – הצגת הבעיה – לבין פרק ד שמכריז על הפתרונות הנאותים יש שני פרקים שבראשון שלהם ניכר את פתרון האוכל ובשני את פתרון ההמשכיות.

למי שלא מכיר את המבנה הכיאסטי נציין שהשם נלקח מהאות היוונית X והוא מתאר מבנה של סיפור כאשר ההתחלה והסוף מחוברים ויש באמצע או נקודת שיא או נקודת שפל כמו באות X. הרבה פרקים בתנ"ך נכתבו בתקבולת כיאסטית כאשר בין המטרות של בחירה במבנה כזה קיים הרצון לבטא סיפור שיש לו בעיה – בחלק הראשון של הסיפור – ויש לו פתרון בחלק השני של הסיפור. באמצע יש מפנה.

במגילת רות פרק א מציג בעיה של חוסר המשכיות כפי שצוין למעלה כאשר פרק ד מציג את שינוי המגמה. יש המשכיות. הבעיה נפתרה. רות לא תהיה עקרה אלא לפיכך היא תהיה אימא. ואם דאגנו לבעיית האוכל הרי גם לזה נמצא פתרון ע"י גאולת השדות של אלימלך.