אביו: אמוץ.
בתו: חפציבה.

נולד מהול (מדרש שוחר טוב ט'/ז').
נמנה על משפחת המלוכה 'אמר רבי לוי דבר זה מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה מלך יהודה אחים היו' (רש"י – ישעיה א'/א').
תרי"ג מצוות נאמרו למשה מסיני, בא ישעיהו והעמידן על שש דכתיב הולך צדקות, ודובר מישרים, מואס בבצע מעשקות, נוער כפיו מתמוך בשוחד, אוטם אזנו משמוע דמים, ועוצם עיניו מראות ברע (תלמוד בבלי מכות כ"ד/א').
היה הקדוש ברוך הוא כביכול צועק בפני עצמו 'את מי אשלח' מי יקבל עליו מעכשיו לילך בשליחותי, שלחתי את מיכה והכוהו, את זכריהו והרגוהו, את ירמיהו והשליכוהו לבור, התחיל ישעיהו משיב 'הנני שלחני' (פסחים רבה ל"ג/י"ט). 'אמר לו הקדוש ברוך הוא, בני טרחנין סרבנים הם, אם אתה מקבל עליך להתבזות וללקות מבני את הולך בשליחותי ואם לאו אין אתה הולך בשליחותי. אמר לו, על מנת כן' (ויקרא רבה י'/ב'). 'התחיל להתנבאות ביום שנתנגע עוזיהו ונמשכה נבואתו כל ימי ארבעת המלכים האלו' – עוזיהו, יותם, אחז, יחזקיהו מלכי יהודה (מהר"י קרא – ישעיה א'/א').
קרא את עצמו עבד והקדוש ברוך הוא קראו עבד (ספרי ואתחנן כ"ז). 'אין לך גדול בנביאים ממשה וישעיה ושניהם לא באו אלא בתחנונים' (דברים רבה ב'/ד'). כל הנביאים שהיו מתנבאים לא היו יודעים מה מתנבאים אלא משה וישעיהו היו יודעים (מדרש שוחר טוב צ'/ד'). כל הנביאים קבלו נבואות נביא מן נביא אבל ישעיהו מפי הקדוש ברוך הוא... כל הנביאים מתנבאים נבואות פשוטות וישעיהו נחמות כפולות (ויקרא רבה י'/ב'). נתנבא נבואות הרבה יותר מכל הנביאים ולא עוד אלא שנתנבא על כל אומות העולם (פסחים רבה ל"ג/כ"ה). מה נשתנה ישעיה מכל הנביאים שהיה מתנבא כל הטובות וכל הנחמות לישראל יותר מכל הנביאים, מפני שהיה מקבל עליו עול מלכות שמים בשמחה יותר מכל הנביאים (תנא דבי אליהו רבה ט"ז).
18 קללות קילל את ישראל ולא נתקררה דעתו עד שאמר להם "ירהבו הנער בזקן" (תלמוד בבלי חגיגה י"ד/א'). 'שלושה נתנבאו בלשון איכה – משה, ישעיה וירמיה... ישעיה ראה אותם בפחזותם ואמר איכה היתה לזונה' (איכה רבה א'/א'). כיון שראה את מלאכי השרת מקלסין להקדוש ברוך הוא ולא שיתף קילוסו עימהם, התחיל מיצר על הדבר ואמר דברים שלא היה אפשר לראות ולחיות ראיתי ולא מתי ואילולא שיתפתי קילוסי עם קילוסם הייתי חי וקיים לעולם כמוהם 'אוי לי כי נדמתי'. עם שהוא עומד ומשתומם על הדבר הוציא דבר יתר מפיו, אמר לו הקדוש ברוך הוא: אמרת 'כי איש טמא שפתיים אנכי' הותרה לך על שהיית שליט בעצמך, שמא בבני היית שליט? שאמרת עליהם 'ובתוך עם טמא שפתיים' אמר הקדוש ברוך הוא למלאך ליטול גחלת מעל המזבח וליתן על פיו. נטל המלאך גחלת במלקחתו מתוך המזבח של מעלה ונכוה והוא משליח אותה ונוטל מלקחת אחרת ונותן את הגחלת בשתיהם וישעיה לקח הגחלת על פיו ולא הרגיש. כיון שראה ישעיה כן, התחיל מלמד עליהם סנגוריא (פסחים רבה ל"ג/כ'), צידק את ישראל ולימד עליהם זכות (פסחים רבה ל"ג/כ"ה).
כאשר אמר לו מנשה [מלך יהודה]: משה רבך אמר 'כי לא יראני האדם וחי' ואתה אומר 'ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא' משה רבך אמר 'מי כה' א-להינו בכל קראנו אליו' ואתה אומר 'דרשו ה' בהימצאו' ידע כי לא יקבל כל תשובה ואף אם יסביר ויתרץ את דבריו יחייב אותו, על כן אמר שם קודש ונבלע בעץ ארז אולם ציצית בגדיו נשארו מחוץ לעץ וכאשר נודע למנשה מקום מחבואו ציוה לנסר את הארז עד שיצא דם (תלמוד ירושלמי סנהדרין י' הלכה ב') ומשום שאמר "ובתוך עם טמא שפתיים אנכי יושב" (תלמוד בבלי יבמות מ"ט/ב') כשהגיעו לפיו השיב את נשמתו ליוצרה בגיל 120 (אגדת בראשית י"ד).