fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadi
אביו: ר' יוסף חיים.
אשתו: הרבנית פראדל [שרה].
מורו: המקובל משה יעקב רביקוב ["הסנדלר"].
נולד בעיירה טארנוב (פולין).
ניחן באהבת ישראל גדולה, הסתיר את דרכיו והצניע את הליכותיו.
בתקופת השואה נותר יחיד מכל משפחתו – הנאצים פרצו לביתו וירו ללא הרף אולם כאשר סבבו נישקם לעברו הבית החשיך פתאום ובאותו רגע ברח דרך החלון.
בעת ששהה במחנה ריכוז חלק את מעילו עם נער יהודי שעמד לקפוא למוות ולאחר שהציל את חייו דאג לנער שנותר בודד בעולם.
נשא לאישה את בתו של ר' יוסף אשינדרוף. עלה לארץ ישראל והתגורר ברחוב קלישר 32 בתל אביב. עבד כפועל בניין, נמנה על חבורת הצדיקים הנסתרים שהסתופפו בצילו של "הסנדלר הקדוש" - המקובל משה יעקב רביקוב ובכל לילה למד עם "הסנדלר" את תורת הנסתר.
אשתו עבדה במשק בית ואת כל כספם מלבד קצבה חודשית דלה שהותירו למחייתם, חילקו לעניים ולנזקקים. היות שלא זכה לילדים העניק סיוע כספי לצורך הקמת בית למאות זוגות, רכש עבורם מקרר גדול ולשאלה מדוע דווקא מקרר השיב שכאשר יכניסו אותו לגיהנם ויהיה שם חם יבקש להתקרר במקררים שרכש עבור זוגות אלו. במשך שנים יצא מדי ערב אל הגנים ושדרות העיר אסף אל ביתו עניים, העניק להם סעודה, בגד נקי ומקום לינה.
ר' ישראל אביחצירא ("הבבא סאלי") הודיע לו כי בשמים החליטו שהוא יהיה 'רבי' ויברך וטרם פטירתו גילה למקורביו שר' אברהם פיש מתל אביב ימלא את מקומו בהשפעת ברכות וישועות עבור כלל ישראל.
התפרסם כצדיק בעל רוח הקודש הפועל ישועות וקיבל את הפונים אליו משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה המאוחרות ללא הבדל בין מעמדות, מוצא ואורחות חייהם. פעמים רבות טרם אמר העומד מולו את דברו השיב על שאלתו ולעיתים סרב בכל תוקף לקבל תרומה מאדם בנימוק שהכסף שבידו הוא תוצאה של חילול שבת.
הקים על חשבונו שני בתי תמחוי בבת-ים ובצפת ובמשך כשנה וחצי עבד כפועל בניין במבנה שהוקם למוסדות בעלזא בתל אביב מבלי לבקש שכר משום שרצה להיות שותף בבניינה של תורה.
לבש בגדים של אנשים שנפטרו על מנת שיהיה להם זכויות בעולם האמת, שעושים מצוות בממונם ובכליהם, עסק בתיקון נשמותיהם של נפטרים וטרם הנציח את בני משפחתו כתב שני ספרי תורה לנשמותיהם של נפטרים בתוך כלל ישראל: ספר תורה לתיקון הנשמות התועות וספר תורה לתיקון הנשמות המתגלגלות.
כאשר נשאל מדוע אינו נוטל חופשה, השיב כי בתפקידו – ההתמסרות לעזור לעם ישראל, אין אפשרות ליטול חופשות.
ביום שלישי קרא למשמשו, ביקש מהאחות שתצא מהחדר ואמר 'דע לך שבערב שבת קודש אני הולך להיפטר מן העולם, תדאג לסדר את כל אשר צריך' וביום שישי שנת ה'תשנ"ח השיב את נשמתו ליוצרה.