fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: ר' שבתי.
אמו: פערל.
אשתו: רויזע.
בניו: ר' מרדכי [מוטל], ר' משה אליקים בריעה (בעל "דעת משה").
בתו: פנינה [פרלה] (בעלה ר' אבי עזרא זליג שפירא אב"ד גרעניץ).
סבא: ר' זאב וולף (מצד אביו).
מוריו: ר' אלימלך ליפמן מליז'נסק, ר' דוב בער [המגיד ממעזריטש], ר' דב בריש הכהן כץ [נכד הש"ך], ר' יחזקאל [אב"ד אוסטרובצה], ר' מנחם [אב"ד טארלא], ר' מרדכי צבי הורביץ [אב"ד הורחוב], הרבי ר' שמואל שמעלקא הלוי הורוויץ מניקלשבורג.
מתלמידיו: אדמו"ר רבי יעקב אריה גוטרמן מרדזימין, אדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, אדמו"ר רבי יששכר דב בארון ['הסבא קדישא' מרדושיץ], אדמו"ר רבי משה טייטלבוים (בעל "ישמח משה"), אדמו"ר רבי נפתלי צבי הורביץ מרופשיץ, ר' צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב, ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב, אדמו"ר רבי שר שלום רוקח מבעלזא.
לאחר שר' ישראל בעש"ט [בעל שם טוב] ברך את ר' שבתי וזוגתו נולד בנם היחיד בשנת ה'תצ"ז בעיירה אפטא (פולין) ונקרא 'ישראל' על שם הבעש"ט.
על אף גופו הצנום וחולשתו הפיזית ניכר בכישרונותיו המיוחדים, חריפות שכלו, תפיסתו המהירה וקדושתו. אביו ששימש כאחד מגבאי חברת "נר תמיד של שבת" לבעלי מלאכה שלמדו תורה מפיו של ר' משה נתן שפירא הכניסו כחבר באגודה בהגיעו לגיל 7. כאשר ר' דב בריש הכהן כץ החל לכהן כרב הקהילה באפטא הצטרף לישיבתו ולאחר שלמד במשך היום יחד עם בנו (ר' יצחק אברהם הכהן כץ בעל "כתר כהונה") ישב בלילות בבית המדרש ולמד ביחידות. בגיל 13 נסע ללמוד בישיבה בעיר אוסטרובצה אולם לאחר פטירת ראש הישיבה (ר' יחזקאל) בשנת ה'תק"י עבר ללמוד בעיר הורחוב, ידע מסכתות שלמות בעל פה והתפרסם כעילוי.
נשא אישה מהעיר פשיסחא (פולין) והתפרנס כמלמד בכפרים, לאחר פטירת אביו בכ"ה שבט ה'תקכ"א עבר להתגורר בפשיסחא ולמד יחד עם המגיד ר' אברהם מפשיסחא את תורת החסידות.
בשנת ה'תקכ"ה מונה ל"מגיד מישרים" בעיירות קוז'ניץ, מגנשוב וגריצא והחל להפיץ בפולין את תורת החסידות אך בעקבות הלשנות וביקורת מצד 'המתנגדים' נאלץ לברוח לעיירה ז'לחוב (פולין) ולמצוא מחסה בביתו של ר' לוי יצחק (בעל "קדושת לוי").
בהשפעת מורו – הרבי ר' שמואל שמעלקא הלוי הורוויץ מניקלשבורג ואחיו – ר' פנחס הלוי הורוויץ (בעל "הפלאה") התכונן לנסוע אל המגיד ממעזריטש ולמד יותר מ – 800 ספרי קבלה אך לאחר שלמד עם המגיד ממעזריטש במשך 3 חודשים את תורת הנסתר טען כי רק עתה החל להבין בענייני קבלה. בהתאם לבקשת המגיד ממעזריטש הגיה והכין לדפוס את סידור האר"י שהיה בכתב יד ולאחר פטירתו בשנת ה'תקל"ג עבר ללמוד אצל ר' אלימלך מליז'נסק.
בשנת ה'תקל"ח פרצה בקוז'ניץ שריפה גדולה שכילתה את רוב בתי העיירה, על כן יזם בניית רחוב שלם, חילק את הבתים לעניים והרחוב נקרא על שמו "רחוב המגיד".
בשנת ה'תקמ"ז שב לביתו בקוז'ניץ ועמד בראש הישיבה המקומית. נודע כבקי בש"ס, פוסקים ותורת החסידות, ניכר בענוותנותו ואף גדולי 'המתנגדים' התייחסו אליו בכבוד.
מפאת חולשתו הגופנית רוב הזמן היה מרותק למיטתו אך בשעת התפילה נכנס לבית המדרש בשמחה ולאחר שרקד מול ארון הקודש התפלל בקול אדיר ונעים שכבש לבבות. נודע באהבתו הגדולה לה', לתורה ולכל יהודי ובמקום לייסר את שומעיו כדרך המגידים בתקופתו נהג להשפיע על שומעיו בדברי נועם. סייע להתיר עגונות וגדולי הדור התפעלו מחריפותו ובקיאותו בעל-פה בתלמוד בבלי ותוספות, תלמוד ירושלמי ופוסקים. התפרסם כמקובל בעל רוח הקודש הפועל ישועות ורבים נהרו לקוז'ניץ על מנת לקבל את ברכתו. הסתפק במועט ומהכסף שקיבל מחסידיו תמך באלמנות, השיא יתומים ויתומות וחילק לעניים. אף בקרב הגויים נודע כאיש החסד והרחמים, אצילים פולנים הגיעו להתייעץ עמו בעניינים אישיים וממשלתיים ולקבל את ברכתו, הנסיך הפולני שאל לחוות דעתו בעניינים מדיניים ואת קשריו עם אנשי השלטון ניצל לביטול גזירות שונות מיהודי פולין. בכל שנה שלח תרומה כספית לחברת "נר תמיד של שבת" מאפטא בה למד בילדותו, עודד את ישוב ארץ ישראל, התנגד לעריכת סיגופים וכונה "בעל שם טוב השני".
והחליט לפעול יחד עם ר' יעקב יצחק הלוי הורוויץ [החוזה מלובלין] ור' מנחם מענדל טארים מרימנוב להבאת הגאולה בשמיני עצרת ה'תקע"ה אולם מרוב חולשתו הביאו אותו לבית המדרש בליל יום הכיפורים שנת ה'תקע"ה על גבי מיטתו. כאשר הגיע בתפילת "כל נדרי" לפסוק "ויאמר ה' סלחתי כדבריך" בכה והתחנן שעם ישראל יזכו למחילה ולהיוושע וביקש 'ריבון כל העולמים קשה עליך לומר שתי התיבות 'סלחתי כדבריך' מפאת חסרון צדיקים בדור הזה? הלא יש לך ברימנוב את ר' מנדלי ששקול כנגד כל צדיקי הדור. ואם מפאת חסרון האורים והתומים? הלא בלובלין יש לך את ר' יעקב יצחק המאיר כאורים ותומים. או שמא חסרים לך בעלי תשובה? הנה אנכי בגופי החלש מוכן ומזומן לעשות תשובה בעד כל עם ישראל, על כן הנני מבקש ממך אמור: סלחתי כדברך'.
בערב סוכות קרא לבנו ואמר לו שלפני רגעים אחדים התגלה אליו ר' לוי יצחק מברדיטשוב ואמר לו 'בעוד זמן קצר תהיה אצלנו...'. ציוה את בנו להודיע על כך מייד לר' יעקב יצחק הלוי הורוויץ [החוזה מלובלין] ולהזהירו להפסיק את ה"מלחמה". ערך ייחודים תוך כדי אחיזה בזקנו והשיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אבות ישראל: על מסכת אבות
• אור ישראל: על תיקוני הזוהר
• בית ישראל
• גאולת ישראל
• גבורת ישראל: על הגדה של פסח
• מגיד משרים: על מסכת שבת
• נזר ישראל: על הזוהר
• נר ישראל
• עבודת ישראל: על התורה
• עגונת ישראל
• רמזי ישראל: על ספר התמונה
• שארית ישראל: על מדרש רבה ותהילים