אביו: ר' עמרם.
אחיו: ר' משה [בעל "ערוגת הבושם"].
סבא: ר' מאיר יוסף ["בעל פנים מאירות"] (מצד אמו).
מתלמידיו: המקובל רבי חיים משה מנדל, ר' ישראל יעקב הלוי, ר' ישראל טרייטל.

נולד בשנת ה'תרכ"ז בטשרנא.
למד בישיבת מטרסדורף וכונה 'רבי אליעזר החריף'. לאחר נישואיו הוסמך לרבנות, התגורר בחוסט ולימד בישיבת אחיו (ר' משה).
בשנת ה'תרנ"ז החל לכהן כמורה צדק והיה הראשון שהנהיג לימוד 'אורח חיים' ושניהל ישיבה ברוח החסידות בעיירה דונאסרדהלי (Dunaszerdahely). משנת ה'תרס"ו כיהן כרב קהילת צעהלים. בשנת ה'תרע"ב התקבל כרב באויבר ווישבע והקים את אחת הישיבות הגדולות בהונגריה אולם בעקבות מלחמת העולם הראשונה נאלץ לברוח ביום שישי י"ב תשרי ה'תרע"ה ואף על פי כן נמנע מחילול שבת וחג.
בשנת ה'תרפ"א עבר לכהן כרב בסאטמר לאחר שקיבל את הסכמת מנהיגי הקהילה לתמוך בישיבתו. היות ולא נולדו לו ילדים התמסר באהבה רבה למאות התלמידים שנהרו לישיבתו, כינה אותם 'ילדי' ונהג לברך כל תלמיד בסמיכת יד על ראשו בליל ראש השנה ובליל יום הכיפורים. נהג לומר תפילה לפני שמסר שיעור, הקפיד על טבילה במקוה כל יום, לאחר סעודת ליל שבת נהג לרקוד עם תלמידיו ולספר להם אודות צדיקים. התנגד לציונים וללימוד באוניברסיטאות וטען כי ההתקרבות לגויים גורמת לשנאת ישראל.
בשנת ה'תרפ"ח לפני תפילת מנחה של שבת תקפה אותו חולשה וביום ראשון השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• קרן לדוד: על התורה (ק1/ק2)
• קרן לדוד: על המועדים
• קרן לדוד: שו"ת (ק)