חברי MyTzadikהרשמה חינם!
המקובל רבי שמשון חיים נחמני
תאריך הילולא: ו' אלול מקום קבורה: איטליה
דרכי גישה
רג'ו אמיליה: בית החיים ברחוב קאנלינה 2
[המיקום המדויק של הציון אינו ידוע].
אביו: ר' נחמן מיכאל.
אשתו: דבורה.
בנו (היחיד): שמשון.
אחיו: ר' ידידיה ור' שמואל.
סבא: ר' יהודה מצליח (מצד אמו).
מוריו: המקובל אביעד שר שלום באזילה, ר' אפרים הכהן מאוסטראה, המקובל בנימין הכהן ויטאלה [הרב"ך], ר' דוד פנצי.
מתלמידיו: ר' דוד זכות, ר' חנניה אלחנן חי כהן, ר' יצחק פורמזיני, ר' ישראל בנימין באסאן, ר' שמואל יהודה מצליח כהן.

נולד לפני שנת ה'תס"ו בעיר מודנה (איטליה).
לאחר ששקד על לימוד התורה בעיר הולדתו עבר לעיר מנטובה (איטליה) והחל להתעמק בלימוד תורת הנסתר, בהגיעו לעיר פיזה (איטליה) החל להתפרסם כגאון ורבים נהרו להאזין לשיעוריו.
בשנת ה'תפ"ח כתב קינה על פטירת מורו – ר' אפרים הכהן ["מבליגיתי עלי יגון – במרירותא אפתח"].
בו' כסלו ה'תצ"ד נשא לאישה את בתו של ר' אברהם פונטאנילה בעיר מודנה ונולד להם בן שנפטר בצעירותו ועל כן החליט להדפיס שניים מספריו ובהקדמה לספרו "תולדות שמשון" כתב 'בחודש אב נפטר בני בכורי יחידי אשר אהבתי ושוב לא זכיתי להעמיד תולדות וזרע של קיימא, זה שמי וזה זכרי באלה תולדות...' וכן בהקדמה לספרו "זרע שמשון" כתב 'ואני בעניי ובמרירות לבבי הולך ובוכה על כי אין לי בנים וזרע יעבדני אחרי מותי ומוכרח אני לצאת בעקבות אנשי שמות להשאיר אחרי ברכה להיות שמי לזכרון'.
בשנת ה'תק"א לערך נפטר אביו ובשנת ה'תק"ב נפטר אחיו (ר' שמואל) שעלה לארץ ישראל ונמנה על תלמידי מדרש "כנסת ישראל" שהקים ר' חיים בן עטר (בעל "אור החיים").
בשנת ה'תק"י כבר כיהן כרב הקהילה בעיר סיינה (איטליה). בעקבות החשש מרעידות אדמה חיבר "תפילה על הרעש" ובחודש אב ה'תקכ"א סיים את כתיבת ספרו "תולדות שמשון". בשובו לעיר מודנה עמד בראש בית הכנסת של הגבירים "בני פורמגיני" ובשנת ה'תקכ"ו התגורר בעיר רג'ו אמיליה (איטליה). לאחר שנוכח לראות כי אנשי הקהילה לא מילאו את בקשתו בדרשה הראשונה שמסר בפניהם, להתנהג בכבוד בעניין וישיבת בית הכנסת במורא ופחד מהדר גאונו יתברך ויתעלה ולומר את ברכת התורה בקול רם לא רצה להגדיל חטאם לעשותם מזידים על כן החליט לא לדרוש ברבים, כיהן כדיין והשיב לשאלות הלכתיות.
נודע כבקי בתורת הנגלה ותורת הנסתר ובעל ידע עצום בקבלה מעשית עם זאת ניכר בענוותנותו. על אף שאיבד את ממונו וסבל ייסורים בגופו קיבל עליו את הדין באהבה והייתה לו שמחת חיים. נזהר מאוד במצוות ציצית וביום שישי נהג לקרוא שמו"ת [שניים מקרא ואחד תרגום] כשהוא עטור בטלית ותפילין. תיקן לומר 22 פסוקים קודם תפילת מוסף של ראש השנה, בשנת ה'תקל"ח הדפיס את ספרו "זרע שמשון", כתב שיר לכבוד חתונת הרמח"ל ["למנצח לעבד דוד"], פיוטים לכבוד חג הסוכות ולברית מילה על פי הקבלה, "סדר בקשות ללמוד משנה" וספרים רבים אולם בצוואתו כתב לגנוז את כתביו בקבלה בקברו, לא להספידו בשום שבח מלבד שהיה לו הרצון הטוב ללמד, לזכות את הרבים ולחדש חידושים אמיתיים ואת הכסף שיועבר לקהילות בהן התגורר לחלק חצי לעניים ולהקדים אם יש עניים מתלמידיו ואת החצי הנותר לצרכי ציבור וטרם החלוקה שיאמרו 'למנוחת נפשו'. מינה את בנימין פורטי [בנה של שרה – אחות אשתו] לקיים את צוואתו. בתשעה באב ה'תקל"ט מעד מאבן קטנה ונפל, בחודש אלול מצבו החמיר ובליל רביעי השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
•    זרע שמשון: על התורה וחמש מגילות (ק)
•    תולדות שמשון: על פרקי אבות (ק)