חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
אדמו"ר רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש מוורקא
תאריך הילולא: ט''ז סיון מקום קבורה: פולין
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik
ורשה: בית החיים ברחוב אוקופובה 49/51.
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd
אביו: אדמו"ר רבי ישראל יצחק מוורקא.
אמו: הרבנית רחל.
אשתו: הרבנית חיה רבקה.
בניו: אדמו"ר רבי שמחה בונים מוורקא-אוטבוצק, אדמו"ר רבי שמעון מסקרנביץ'.
בנותיו: יוטא (בעלה ר' נחמיה בידרמן מוורקא), הרבנית שרה (בעלה אדמו"ר רבי יעקב יהודה טננבוים מנדרזין בעל "ישרש יעקב").
אחיו: אדמו"ר רבי יעקב דוד [הראשון] מאמשינוב ושמעון מסקרנביץ.
אחיותיו: בלומה (בעלה בזיווג ראשון – ר' אברהם מאיר מושקט מביאלובז'גי, בעלה בזיווג שני – ר' זלמן קליין משעפס, בעלה בזיווג שלישי – ר' שרגא פייביש ליבראך), דבורה (בעלה ר' אהרן הכהן זקהיים מנדרזין), הרבנית ציפורה (בעלה בזיווג שני – ר' צבי הירש מרדכי בונהרדט), שרה חוה (בעלה ר' ישראל צבי רובינשטיין).
סבא: ר' שמעון (מצד אביו), מאיר מז'אריק (מצד אמו).
סבתא: יוטא (מצד אביו).
מורו: אדמו"ר רבי מנחם מנדל מורגנשטרן [השרף מקוצק].
מתלמידיו: אדמו"ר רבי דב בעריש לנדא מביאלה.

נולד בשנת ה'תקע"ט בעיירה ז'ריק (פולין).
בגיל צעיר אביו כינה אותו "הרמב"ם" – ראשי תיבות: מנחם מנדל בן רחל.
לאחר שנשא לאשה את בתו של ר' צבי אריה פרידמן המשיך לשקוד על לימוד התורה אך בצניעותו השתדל להסתיר את בקיאותו בתורת הנגלה, בחסידות ובקבלה.
הדריך בדרכו המיוחדת בעבודת ה' קבוצה קטנה מתוך עדת חסידי אביו שכונתה "לייב גווארדיה" [משמר מלכותי] ולפרנסתם זוגתו פתחה חנות לממכר יין.
לאחר פטירת אביו בכ"ב ניסן ה'תר"ח סרב לבקשות להנהיג את החסידים ובמקומו הוכתר רבי שרגא פייבל מגריצא [גרוייץ] לאדמו"ר אולם כעבור כחצי שנה – בחג סוכות ה'תר"ט נפטר ובהוראת אדמו"ר רבי מנחם מנדל מורגנשטרן [השרף מקוצק] הסכים למלא את מקום אביו והחל לכהן כאדמו"ר השני לחסידי וורקא. כונה האדמו"ר האמצעי מוורקא או האדמו"ר הצעיר מוורקא.
ניכר בקדושתו ובדביקותו בעבודת ה', מיעט בדיבור ואמר דברי תורה בקיצור נמרץ על כן כונה "הרבי השותק". נהג לומר 'לא מי ששותק נקרא שתקן אלא זה השותק בדיבורו נקרא שתקן' ואחת מאמרותיו הנודעות היתה 'אל תדאג אל המחר, תתקן את העבר'. כינה את השבת שלפני חג שבועות "שבת דרך ארץ" היות ודרך ארץ קדמה לתורה. דלתות ביתו תמיד היו פתוחים אולם איש לא העז להיכנס שלא בזמן וכאשר נכנס לבית המדרש כולם נסו מרוב פחד.
בחג פסח שנת ה'תרכ"ח חלה והועבר לקבלת טיפול רפואי בעיר ורשה (פולין) אולם מטעמי כשרות סירב לקחת חלק מהתרופות. כאשר אדמו"ר רבי שמואל שניאורסאהן מליובאוויטש [טרם התמנותו לאדמו"ר] הגיע לבקרו ואמר כי יש לשמוע בקול הרופא שהרי כתוב "ורפא ירפא" ענה לו – כתוב "אדון הנפלאות" והוסיף כי כבר מאוחר מדי בשביל רפואות. כעבור פרק זמן קצר בשבת בבוקר השיב את נשמתו ליוצרה.

תמונת הציון באדיבות K. Bielawski