חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
רבי ישראל - הבעל שם טוב הקדוש
תאריך הילולא: ו' סיון מקום קבורה: אוקראינה
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:ways
מז'יבוז': בית החיים.
(בסמוך ציוני אדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי ברוך, רבי זאב וואלף קיצעס, רבי יעקב יהודה לייב זאב, רבי מנחם מניש, רבי משה חיים אפרים).
בית הכנסת של הבעש"ט התמונה באדיבות Col צילום מאיר דאהן 054-4878583
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביו: ר' אליעזר.
אמו: מרת שרה.
אשתו: הרבנית חנה (בזיווג ראשון), הרבנית לאה רחל (בזיווג שני).
בנו: ר' צבי הירש.
בתו: מרת אדל (בעלה ר' יחיאל אשכנזי).
מוריו: אחיה השילוני, ר' מאיר, ר' חיים.
מתלמידיו: ר' דוב בער [המגיד ממעזריטש], ר' יחיאל מיכל [המגיד מזלוטשוב], ר' יעקב יוסף הכהן (בעל "תולדות יעקב יוסף"), ר' מאיר מרגליות מאוסטראה, ר' מנחם נחום מטשרנוביל (בעל "מאור עיניים"), ר' משה מקיטוב, ר' נחמן מהורודנקא, ר' נחמן מקוסוב, ר' פינחס שפירא מקוריץ.

כאשר ר' אליעזר הגיע לגיל 100 ואשתו לגיל 90 נולד להם ביום שני י"ח אלול שנת ה'תנ"ח בעיירה טלוסט (אוקראינה) בנם היחיד ובהתאם להבטחת אליהו הנביא שייוולד להם בן עליו יאמר 'ישראל אשר בך אתפאר' נקרא 'ישראל'.
בגיל 3 חודשים הלך ודיבר. בגיל 5 אביו אמר לו שלא יפחד משום דבר רק מהקב"ה בעצמו ושיאהב כל יהודי ולאחר דבריו נפטר, כעבור זמן קצר גם אמו נפטרה. אנשי העיר דאגו למחסורו ומינו לו מלמד אך היות ומעת לעת ברח ומצאו אותו מתבודד ביערות הפסיקו לתמוך בו. בכדי לפרנס את עצמו ליווה את הילדים ל'חדר' וחזרה לביתם, נהג לישון בשדות וביערות ובגיל 7 לערך החל ללמוד עם יהודי שפגש ביער. כעבור 3 שנים הגיע עמו לביתו של אחד הצדיקים הנסתרים (ר' מאיר) ובמשך 4 שנים למד עם ר' מאיר בשקידה עצומה. בגיל 14 הצטרף לחבורת הצדיקים הנסתרים ונדד מעיר לעיר בשליחויות שהצדיקים הנסתרים הטילו עליו. בגיל 16 החל להתפלל על פי כוונות האריז"ל עם ייחודי שמות ולאחר שהתבודד בשדה בי"ח אלול ה'תע"ד אמר מזמורי תהילים ועסק בייחודי שמות קודש נגלה אליו אליהו הנביא וסיפר לו אודות המעלה הגדולה שיש לאמירת תהילות ושבח לקב"ה, מאז נהג לשאול יהודים שפגש למצב בריאותם ומצב פרנסתם על מנת שיאמרו דברי שבח לקב"ה. בשנת ה'תע"ו התפרנס כעוזר ל'מלמד' [מורה] בעיירה ברודי (אוקראינה) ונהג לנשק את הילדים מרוב חיבה ואהבת ישראל. בשנת ה'תע"ז התקבל כחבר בוועד החבריא קדישא של הצדיקים הנסתרים והציע דרך עבודה חדשה – למנות מלמדים בכל עיירה על מנת ללמד את האנשים הפשוטים אגדה ואת ילדיהם תורה.
עבר להתגורר בכפר אקופ (אוקראינה) וכונה "ר' ישראל מאקופ" היות ונולד בחפירות שהקיפו את העיר הנקראות "אקפי" בהן התגוררו הוריו מפאת דלותם. שימש כמשרת בבית המדרש ובלילות שקד על לימוד התורה בסתר, נהג לבקר בעיירות וביישובים כשהוא לבוש כבעל מלאכה ולחזק יהודים באמונה ובטחון בה'.
בי"ח אלול ה'תפ"ד התגלה אליו בחצות הלילה אחיה השילוני והחל ללמד אותו את סודות התורה. בנו של ר' אדם בעל שם מרופשיץ [מנהיגם של הצדיקים הנסתרים] מסר לו בהתאם לצוואת אביו כתבים שהיו ברשות אביו אשר הכילו סודות גדולים בתורה וכאשר אנשי הקהילה ראו כי בנו של ר' אדם בעל שם לומד עמו השיאו לו אישה מבנות הקהילה אך לאחר זמן קצר היא נפטרה.
לאחר פטירת בנו של ר' אדם בעל שם עבר להתגורר בעיירה קיסלעוויטש [סמוכה לעיירה ברודי] ומונה ל'מלמד'. התפרסם כלמדן מופלג ואנשי הקהילה נהגו לשאול בעצתו בענייני הקהילה ובפתרון מחלוקות, כאשר הגיע אליו ר' אברהם לברר מחלוקת עם אחד מאנשי הקהילה ראה ברוח קדשו כי בתו של ר' אברהם הינה בת זוגו. ר' אברהם הסכים לכתוב בסתר קשרי תנאים עם בתו הגרושה אולם בדרכו חזרה לביתו חלה ונפטר ובנו (ר' גרשון) מצא את כתב "קשרי התנאים". בגיל 26 לערך נשא לאישה את בתו של ר' אברהם לאחר שגילה לה את זהותו האמיתית, הזהיר כי תעבור עליה תקופה של דוחק גדול והשביע אותה לא לגלות את זהותו כי עדיין לא הגיע שעתו להתגלות אולם ר' גרשון [אחיה] שכיהן כראש בית הדין בברודי התבייש בחתן של אחותו וביקש אותה להתגרש או לעבור לעיר אחרת. לאחר שעברו להתגורר בהרי הקרפטים בין קיטוב וקוסוב התבודד בין ההרים ושקד יומם ולילה על לימוד התורה, צם ימים רצופים וכאשר רצה לאכול שפך לתוך גומא קמח ומים ואכל את הבלילה שנאפתה בחום החמה. לפרנסתם זוגתו הייתה מגיעה אליו פעמים אחדות במהלך השבוע ומובילה לעיר טיט שאסף בהרים למכירה. כעבור שנים אחדות שב לברודי, כל השבוע התבודד בבית שבנה ביער והמשיך לשקוד יומם ולילה על לימוד התורה והתפילה, רק לכבוד שבת שב לביתו וזוגתו דאגה לפרנסתם. במשך 6 שנים סרב לדרישתו של אחיה השילוני להתגלות על כן הפחיתו לו 6 שנים מחייו ובי"ח אלול ה'תצ"ד עבר להתגורר בטלוסט והחל לגלות את תורת החסידות.
מכונה ר' ישראל בעש"ט [בעל שם טוב], נודע כאוהב ישראל גדול והתפרסם כפועל ישועות, ידע שיחת בעלי חיים ועצים, היה רגיל בגילוי אליהו הנביא וב'קפיצת הדרך'. נהג לפתוח את עיניו בתוך המקווה והקפיד לטבול במקווה כל יום גם בחורף כאשר המים קפאו ולמרות הקור הגדול בשעת התפילה נטפו ממנו טיפות זיעה. נסע למקומות שונים על מנת לפדות שבויים, ללמד תלמידי חכמים את דרכי החסידות ולעורר יהודים ללימוד תורה ולאהבת ישראל ושלח את תלמידיו למקומות שונים בכדי לסייע ליהודים, לעודדם ולקרבם ללימוד תורת החסידות. למרות שוועד ארבע ארצות שלח אליו שלושה אנשים למסור לו התראת בית דין להפסיק את הנהגתו ובאם לאו ינדוהו ויכריזו עליו חרם הוכיח את צדקת דרכו ורבים ששמעו אודות גדולתו הגיעו ללמוד את תורתו. האריך מאוד בתפילת 'שמונה עשרה' על כן נהג לקבל את השבת בעוד יום, את האורחים שהגיעו אליו לשבת נהג לארח רק בשתי סעודות משלושת סעודות השבת ובסעודה אחת הורשו להשתתף רק תלמידיו הקבועים. קרא לסעודת אחרון של פסח בשם 'סעודת משיח' היות ובאחרון של פסח מאיר גילוי הארת המשיח.
הלחין את התנועה הראשונה בניגון 'שלוש תנועות' [להאזנה].
בראש השנה ה'תק"ז עשה 'עליית נשמה' וביקש את מורו (אחיה השילוני) להתלוות אליו כי סכנה גדולה לעלות לעולמות העליונים, כאשר נכנס להיכל משיח שם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים ועם שבעה רועים שאל את המשיח 'אימת אתי מר?' והמשיח השיב 'בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת'.
בחג הפסח ה'תק"ך חלה. בל"ג בעומר אמר 'ואהבת' בגימטריה [414] שווה שתי פעמים 'אור' [207], 'אור' בגימטריה 'רז' [207], עבודת הצדיקים לגלות את הרז שישנו בזר ואז נעשה אור על ידי ואהבת שהוא פעמיים אור – אור ישר ואור חוזר. 'אור' במספר קטן 9 פעמיים 'אור' עולה י"ח [18], בעוד י"ח ימים אזכה לאור חוזר. ביום הראשון של חג השבועות נתן כסימן לפטירתו ששני השעונים יעמדו, ציווה לנגן את ניגון 'התעוררות רחמים רבים' [להאזנה] של ר' מיכל מזלוטשוב והבטיח לעורר רחמים רבים על מי שישיר ניגון זה מתוך רגש של התעוררות תשובה, אמר כי ניתנת לו האפשרות לעלות בסערה השמיימה לעיני כל כמו אליהו הנביא אולם אינו רוצה לאבד את הכתוב "כי עפר אתה ואל עפר תשוב" (בראשית ג'/י"ט), ציווה על הנוכחים לומר "ויהי נועם..." שני שעוניו פסקו מלכת והשיב את נשמתו ליוצרה.
לא חיבר ספרים, את תורותיו וחידושיו כתבו תלמידיו בספרים:
• כתר שם טוב (ק)
• צוואת הריב"ש (ק)
• שבחי הבעש"ט (ק)

היות ונוהגים אצל אדמו"רים שבחג השבועות אומרים דבר תורה או סיפור מהבעש"ט, אנו מגישים בזאת מבחר קצר מתורתו.