fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:

אביו: אדמו"ר רבי מנחם מנדל מדוקלה-פריסטאק.

אמו: הרבנית פיגא בילא.

אשתו: הרבנית פסיל.

בניו: ר' ברוך, ר' דוד אריה לייב, יקותיאל יהודה, ר' משה אהרן מקאלושיץ ור' שלום.

בנותיו: מרים ברכה ושרה.

אחיו: ר' אביגדור מפריסטאק, אדמו"ר רבי דוד מטשבין [טשביניה], אדמו"ר רבי חיים ברוך מפרישטאק ואדמו"ר רבי יחזקאל שרגא מדוקלה.

אחותו: חנה מרים (בעלה ר' אפרים דוד הלברשטאם מיאשליסקה).

סבא: אדמו"ר רבי אריה לייב מדוקלה (מצד אביו), אדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה בעל "דברי יחזקאל" (מצד אמו).

סבתא: הרבנית מרים (מצד אביו), הרבנית חנה רחל (מצד אמו).
מוריו: אדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה [סבו], ר' ישראל אהרן אנגלנדר.
מתלמידיו: אדמו"ר רבי יעקב לייזר מפשוורסק-אנטוורפן (בעל "זכות אבות").

נולד בו' תמוז ה'תר"ם או ה'תרמ"ד בכפר פרישטאק (פולין) ונקרא 'חנה' על שם סבתו – הרבנית חנה רחל.

מילדותו שקד על לימוד התורה עם סבו (אדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה) וכל לילה טרם הלך לישון נהג להביט בסבו. ניכר בצדקותו, בחסידותו ופרישותו מענייני העולם והתפרסם כגאון בתורה.

בשנת ה'תרס"ב נשא לאשה את בתם של הרבנית רחל פיגא ואדמו"ר רבי משה הלברשטאם מברדיוב.

בשנת ה'תרע"א החל לכהן כרב קהילת היהודים בעיירה קולאצ'יצה [קולושיץ] (פולין) ולאחר פטירת דודו (אדמו"ר רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם מצ'שאנוב) בכ' טבת ה'תרע"ד רבים מחסידיו הצטרפו אליו. בשנת ה'תרע"ד השתטח על קברו של ר' אלימלך וייסבלום מליז'נסק (בעל "נועם אלימלך") וזעק 'הלוואי שאזכה למות על קידוש השם'. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בה' אב ה'תרע"ד נמלט לעיר קושיצה [קאשוי] (סלובקיה) ובמשך 7 שנים כיהן כרב הקהילה המקומית.

בה' כסלו ה'תרע"ה נפטר אחיו (ר' אביגדור).

בשנת ה'תרפ"ב שב לפרישטאק. בשנת ה'תרפ"ג מונה לרב העיר ז'שוב [ריישה] (פולין) ובשנת ה'תרפ"ח הקים ישיבה בשם "זרע קודש".

לאחר פטירת אביו בכ"א אדר ה'תרפ"ו החל לכהן כאדמו"ר הראשון לחסידות קאלושיץ. נודע באהבתו הגדולה לכל יהודי, קיבל את כל הפונים אליו בסבר פנים יפות וכל אדם שהגיע אליו בלב נשבר מרוב עוגמת נפש וייסורים מיד שראה את פניו הקדושות נתמלא שמחה עוד טרם שטח בפניו את מצוקותיו. התפרסם כפועל ישועות, רבים פנו לבקש את עצתו בנושאים שונים ולאחר שחזרו להודות לו ביקש שיבטיחו לשמור מצוות. אסף בעצמו כספים עבור עניים, דאג שעד הלילה לא תישאר פרוטה בביתו והעניק צדקה לכל נזקק, באחת הפעמים אף משכן את נכסיו למען יהודי שפשט רגל ונהג לומר 'אינני מפחד משום אדם אפילו לא ממלאך, אני מפחד רק מאנחתו של עני'. מרוב התלהבות נהג לקפוץ בעת התפילה ואפילו לא הרגיש בכך, הקפיד לא לבזבז את הזמן וגם בנסיעותיו חזר בעל פה משניות מסכת מקוואות, דרש גם מתלמידיו לא לבזבז זמן וכאשר הבחין בבחור שיושב בטל החל ללמוד עמו משניות. נלחם בתנועת ההשכלה והתנגד לתנועת הציונות ולמפלגת "אגודת ישראל" אך פעל רבות לסייע לעניי ארץ ישראל.

הזהיר על המלחמה המקרבת וכבר בשנת ה'תרצ"ז אמר 'אוי, מי יודע מה שנצטרך לסבול'. בהושענא רבה שנת ה'תרצ"ט כאשר אמר "הושענא למענך" פרץ בבכי נורא ובסעודת פורים פתאום עמד ואמר 'אוי, אין אני יודע היכן להתחבא מפני הרשע'. כאשר הנאצים הגיעו אל העיר ז'שוב ברח עם אמו בב' אלול ה'ת"ש לכפר פרישטאק ועל אף התנאים הקשים שמר מצוות. סרב להצעות להצילו היות ולא רצה להשאיר את חסידיו.

בשנת ה'תש"ב אחיו – אדמו"ר רבי יחזקאל שרגא מדוקלא נרצח על ידי הנאצים ובו' תמוז ה'תש"ב נרצח בנו – ר' משה אהרן מקאלושיץ במחנה ההשמדה אושוויץ. בי"ח תמוז ה'תש"ב אמו, זוגתו וכל בניו עם נשותיהם וילדיהם ובנותיו נרצחו ביער. כאשר הידיעה הגיע אליו אמר לבנו (ר' דוד אריה לייב) 'נעבוד את הבורא כמלאכים, גם למלאכים אין אמהות, אין להם נשים ואין להם ילדים'.

כאשר הסכנה גברה ברח לשדה תפוחי אדמה מחוץ לעיירה והסתתר בבונקר אך הנאצים גילו את המסתור ואסרו אותו בבית סוהר בעיר יאסלו (פולין). ביום השני של חול המועד סוכות ה'תש"ג טרם הנאצים ירו בו אמר את פסוקי "נשמת כל חי" והשיב את נשמתו ליוצרה.

מספריו:

•    דברי חנה (ק)
•    נהר פרת
•    תורת מקוה (ק)