חברי MyTzadikהרשמה חינם!
fjrigjwwe9r3tbl_mysite_mytzadikAds:code
רבי חיים יוסף גוטליב מסטרופקוב
תאריך הילולא: ד' אדר ב' מקום קבורה: סלובקיה
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes
בית החיים היהודי הישן בכפר טיסינק [Tisinec] במרחק כ – 2.5 קילומטר מהעיר סטרופקוב.
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: ר' אריה.
אמו: מרים.
אשתו: הרבנית בריינדל.
בניו: ר' אפרים, ר' ישראל מנחם, ר' מנשה ור' נפתלי.
בתו (היחידה): מרת מרים גיטל (בעלה ר' שלמה זלקא הירשבערג).
מוריו: ר' יקותיאל וואלף (בעל "עמק המלך"), ר' משה אריה עסטרייכער, ר' משה סופר (בעל "חתם סופר").

נולד בשנת ה'תק"ן בעיר קראלי [קאריי] (רומניה).
בילדותו למד בבית הספר בעירו כמנהג עשירי המקום וניכר בכישרונותיו המיוחדים. באחד הימים רכב על סוס שלפתע החל לדהור במהרה ובפראות ומתוך סכנת חיים נדר כי אם ינצל יקדיש את כל ימי חייו לה' ולתורתו. היות וניצל מכל פגע מייד קיים את נדרו, עזב את הגימנסיה והחל לשקוד יומם ולילה על לימוד התורה בישיבות בעירו. עבר לפרשבורג ונמנה על תלמידיו המובחרים של ר' משה סופר, נהג לערוך תעניות וסיגופים ובמשך 22 התענה משבת לשבת. זכה לגילוי אליהו בפרט בליל פסח והתפרסם כפועל ישועות. נהג לברך את הפונים אליו שיזכו לישועה בזכות מורו ה"חתם סופר".
בשנת ה'תקע"ג לערך נשא לאישה את בתו של הגביר ר' מאיר ליכטשיין ונסמך על שולחן חותנו בעיר מטערצאל (הונגריה). שקד על לימוד התורה ללא דאגת פרנסה ושימש כמלמד לבניו של ר' יחזקאל פאנעט (בעל "מראה יחזקאל") אשר כיהן כרב העיר.
לאחר שר' יחזקאל פאנעט עזב את טערצאל החל לכהן כדיין ומורה צדק וראשי הקהילה החליטו למנותו לרב ואב"ד [אב בית דין] ולראש הישיבה המקומית. היות והסתייג מתנועת החסידות סרב לבקשות חותנו להצטרף אליו לנסיעותיו לאדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקאלוב אולם כאשר הסכים להצטרף אליו לנסיעתו ליריד מייד המשיך לעיר קאליב, כאשר נוכח לדעת כי חותנו הביאו אל האדמו"ר מקאליב לא נאות לצאת מחדרו ועל כן האדמו"ר מקאליב הגיע אל מקום שהותו הציץ דרך חור המנעול ולאחר שראה אותו שב לביתו. דקות ספורות לאחר מכן יצא וביקש מחותנו להגיע אל האדמו"ר מקאליב ומאז נעשה לאחד מגדולי תלמידיו ואף לאחר פטירתו נהג להשתטח על קברו כאשר היה עליו לדון בעניין מסובך ולאחר ששפך את שיחו הרכין ראשו על מנת לשמוע את תשובתו. יחד עם חסידים נוספים דבק ברבי נפתלי מרופשיץ ולאחר פטירתו נסע אל רבי מנחם מענדל טארים מרימנוב והיה מקורב מאוד לרבי חיים מצאנז.
לאחר שר' יקותיאל יהודה (בעל "ייטב לב") עבר בשנת ה'תר"א לכהן במקום סבו בעיירה אוהל (הונגריה) החל לכהן כאב"ד בסטרופקוב על פי עצת רבי חיים מצאנז. נודע בקולו הערב והתפלל בניגון ובדביקות. כל שנה בשבת חנוכה נהג להגיע אל רבי חיים מצאנז, בענוותנותו דחה את הפונים אליו להיפקד בישועה אולם לאחר שרבי חיים מצאנז שלח אליו אישה שהייתה זקוקה לישועה החל לקבל את הפונים אליו בטענה כי הינו מקיים את פקודת רבו והתפרסם כפועל ישועות.
כל שנה בשבת חנוכה נהג להגיע אל רבי חיים מצאנז אולם בשנת ה'תרכ"ז מחמת מצב בריאותו נסע אל רבי חיים מצאנז לשבת מברכים אדר שני במקום לשבת חנוכה. כעבור ימים אחדים ציווה את זרעו שלא יכהנו ברבנות או אדמו"רות, אמר כי היה שומר טוב ושמר על העיר מכל נזק ופגע, הבטיח כי בכל עת צרה יפעל טובה לכל מי שיבוא להתפלל על קברו וביום שני השיב את נשמתו ליוצרה.
על שמו הוקמה ישיבת "רבינו חיים יוסף" בירושלים.
מספריו:
•    טיב גיטין וקידושין (ק)

התמונות באדיבות הרה"ח יעקב זאב [וואלף] שוורץ שיחי'