חברי MyTzadikהרשמה חינם!
fjrigjwwe9r3tbl_mysite_mytzadikAds:code
רבי יצחק ידידיה פרנקל
תאריך הילולא: ד' אלול מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes
גבעתיים: בית החיים "נחלת יצחק".
(בסמוך ציון זוגתו-הרבנית חנה לאה וסבו מצד אביו-ר' ראובן).
ציון זוגתו [הרבנית חנה לאה] הנמצא בסמוך. נפטרה: ד' שבט ה'תשנ"ז
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: ר' אהרן.
אמו: הרבנית לאה.
אשתו: הרבנית חנה לאה.
בניו: ר' איסר, ר' יהודה אריה לייב, יעקב אליהו ור' שמעון מנחם.
בתו: הרבנית חיה איטה (בעלה הרב הראשי לישראל ר' ישראל מאיר לאו).
סבא: ר' ראובן (מצד אביו), ר' ישראל אליקים [גצל] קניג (מצד אמו).
סבתא: רבקה (מצד אביו).
מוריו: ר' מאיר דן רפאל פלוצקי (בעל "כלי חמדה"), ר' מנחם זמבה מפראגא, ר' עקיבא אשר גוטפריד.

נולד בכ"ו תשרי ה'תרע"ד בעיירה לינטשיץ [לנצ'יצה] (פולין).
בגיל 9 החל ללמוד בישיבת ר' עקיבא אשר גוטפריד בעיירת הולדתו ובגיל 13 עבר ללמוד בישיבת ר' מנחם זמבה ור' מאיר דן רפאל פלוצקי בעיר וורשה (פולין). בגיל 18 נסמך לרבנות על ידי מורו (ר' מנחם זמבה) ועל ידי ר' שלמה דוד כהנא [ראש ועד הרבנים בוורשה], לאחר מכן נסמך גם על ידי ר' חנוך צבי לוין מבנדין ועל ידי אדמו"ר רבי יחזקאל הלשטוק מאוסטרובצה. באדר ה'תר"ץ נסמך על ידי ר' שלום שכנא צ'רניאק (בעל "משמרת שלום").
היה מקורב מאוד לאדמו"ר מגור (בעל "אמרי אמת") ולבנו אדמו"ר מגור (בעל "בית ישראל").
בשנת ה'תרצ"ב נשא לאישה את בתם של זלדה רחל ור' חיים אלעזר בראנד ועבר להתגורר בכפר קיירנוז'יה (פולין), ייסד ישיבה לבחורים צעירים וכעבור זמן מונה למו"צ [מורה צדק] הקהילה החרדית בעיר ריפין (פולין). בשנת ה'תרצ"ד שב לשבועות אחדים ללינטשיץ, מסר שיעורים לבחורים בבית המדרש ולאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר מגור (בעל "אמרי אמת") ועזרתו בהשגת סרטיפיקט עלה בחודש שבט ה'תרצ"ה לארץ ישראל יחד עם זוגתו ושני ילדיהם – איסר ויהודה אריה לייב.
התיישב בשכונת פלורנטין בתל אביב ומסר שיעורי תורה בתלמוד תורה "סיני". קיבל "כתב הסמכה" מהרב הראשי לישראל ר' אברהם יצחק הכהן קוק ומונה על ידי הרב עמיאל והרב עוזיאל [רבני תל אביב] כרב ומורה הוראה בשכונה. מונה על ידי אדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין לשמש כמו"צ בחצרו ושימש כחבר נשיאות ישיבת "חידושי הרי"ם" בתל אביב יחד עם אדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר מגור. סייע רבות ללוחמי המחתרות ובמסגרת ארגון "עזרת תורה" סייע לרבנים ואברכים בתל אביב וסביבתה. בתקופת מלחמת העולם השנייה שימש כנציג ארגון הג'וינט האמריקאי שהעביר דרכו סיוע לתושבי ארץ ישראל. ייצג את שכונות דרום תל אביב [מכבי, פלורנטין ושפירא] במאבקם נגד עיריית יפו הערבית אשר התנכלה אליהם.
בג' תשרי ה'ת"ש נהרגו הורי זוגתו בהפצצה גרמנית על הכפר קיירנוז'יה.
כיהן כרב בית הכנסת "אהבת חסד" ברחוב אברבנאל בתל אביב ובמוצאי שמחת תורה ה'תש"ג החל במנהג "הקפות שניות" מתוך הזדהות עם הקהילות היהודיות באירופה, שלא היה ידוע אם הן חוגגות את שמחת התורה בעקבות מלחמת העולם השנייה. בחצות ליל שביעי של פסח נהג לצעוד בליווי קהל המתפללים משכונת פלורנטין ובהגיעם לחוף הים אמר את "שירת הים" פסוק בפסוק כאשר הקהל הגדול ענה אחריו בשירה ובסיום נערכו בחוף הים ריקודים.
בשנת ה'תש"ח מונה לחבר בוועדת רבנים שפיקחה על ארגון "שירות הדתי" שסייע לחיילים לשמור תורה ומצוות.
בשנים ה'תש"ט-ה'תשי"א כיהן כחבר בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו. בכל נאום שנשא העלה את עניין השואה והשמדת יהודי פולין ובשנת ה'תשכ"ג ביקר בפולין כחבר משלחת ישראל לציון עשרים שנה למרד גטו ורשה. בעת ביקורו במחנה ההשמדה טרבלינקה אסף עצמות שהיו פזורות בשטח והביאן לקבורה בבית החיים 'נחלת יצחק', הקים על הקבר אנדרטה גדולה ומדי שנה ערך במקום טקס אזכרה בנוכחות שרידי הנספים וקרוביהם. יזם את הקמת האנדרטאות לקדושי "באבי יאר" וקהילות נוספות בבית החיים 'נחלת יצחק'. במסגרת "האגודה להשבת נידחי השואה" סייע ליתומים מהשואה שנשארו בפולין.
בשנת ה'תשל"ג נבחר לרב האשכנזי הראשי של תל אביב יפו [תפקיד בו כיהן עד יום פטירתו] ומונה לראש אבות בתי הדין בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב יפו.
בשנת ה'תשל"ו עבר להתגורר ברחוב בלפור בתל אביב. נהג להתפלל בבית כנסת בביתו ואת תפילת שחרית של שבת בבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי. בלילה הראשון של 'אמירת הסליחות' למנהג האשכנזים נהג לשאת דרשה בשפת היידיש בבית הכנסת הגדול ששודרה באמצעות הרדיו ליהודים בברית המועצות בעידן מסך הברזל.
בשנת ה'תשמ"ב קיבל את פרס הרב מימון ופרס הרב טולדנו לספרות תורנית על ספרו "דרך ישרה" ובשנת ה'תשמ"ד קיבל את פרס הרב קוק לספרות תורנית.
בשנת ה'תשמ"ו נבחר כ"אזרח כבוד" של העיר תל אביב וכעבור חודשים אחדים השיב את נשמתו ליוצרה.
על שמו הוקמה ישיבת "נתיבות יצחק" בתל אביב ובשנת ה'תשנ"ב יצא לאור ע"י מכון ירושלים ספר "הזיכרון למרן הגר"יי פרנקל זצ"ל" עם חידושי תורתו, תולדות חייו ודברי רבנים אודותיו.
מספריו:
•    דרך ישרה
•    שערי הלכה
•    תעלומות חכמה

תמונת הציון מפורסמת לעילוי נשמת איתן בן יצחק רפאל ז"ל
שנפטר בט"ז אייר ה'תשע"ב
באדיבות משפחתו שתחי'