fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביו: שמוע.

בנו: ר' שמעון.

מוריו: רבי יהושע, רבי עקיבא.

מתלמידיו: רבי יהודה הנשיא ויוסף הבבלי [איסי בן יהודה].

נמנה על דור רביעי לתנאים ממשפחת הכהונה – אחד מעשרה הרוגי מלכות.

כל מקום שנזכר במשנה או בברייתא רבי אלעזר הוא רבי אלעזר בן שמוע (רש"י – תלמוד בבלי שבת י"ט/ב').

לאחר שנסמך על ידי רבי יהודה בן בבא ברח מפני חיילי השלטון הרומי 'פעם אחת גזרה מלכות הרשעה גזירה על ישראל שכל הסומך יהרג וכל הנסמך יהרג ועיר שסומכין בה תיחרב ותחומין שסומכין בהן יעקרו. מה עשה רבי יהודה בן בבא הלך וישב לו בין שני הרים גדולים ובין שתי עיירות גדולות ובין שני תחומי שבת בין אושא לשפרעם וסמך שם חמשה זקנים ואלו הן: רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון ורבי יוסי ורבי אלעזר בן שמוע. רב אויא מוסיף אף רבי נחמיה. כיון שהכירו אויביהם בהן אמר להן בניי רוצו. אמרו לו רבי מה תהא עליך? אמר להן הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכים' (תלמוד בבלי סנהדרין י"ד/א'). 'מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים [בבבל] אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד הימנו תורה והגיעו לציידן [צידון] וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם... חזרו ובאו להם למקומם' (ספרי פרשה ראה פיסקא פ').

'אמר רבי אלעזר כשהלכתי לערדסקיא [בסביבת חיפה] מצאתי את רבי מאיר ואת רבי יהודה בן בתירה' (תלמוד בבלי תוספתא נזיר ה'/ג').

'רבי אלעזר בן שמוע הוה מטייל על כיף ימא רבה, חמא אילפא דמיטרפא בימא כהריפת עין טבעת וטבע כל מה דהוה בה ['היה מטייל על חוף הים הגדול וראה ספינה... וכהרף עין נטבעה' – מתנות כהונה]. חמא חד גבר דיתיב על קורשא דספינתא מגלא לגלא סליק ליבשתה. כד הוא הוה ערטילאי והוה מיטמר בכיף ימא ['איש אחד שישב על קרש אחד מן הספינה ומגל לגל היה עולה ליבשה כשהוא ערום והיה מחבא ומטמין את עצמו בחוף הים' – מתנות כהונה]. ארעת ענתה דישראל סלקין לריגלא בירושלים ['עת שעלו ישראל לרגל לירושלים' – מתנות כהונה]. אמר להון מן בני עשו אחוכון אנא הבו לי זעיר כסות ואיכסי בה תתאי דערעני ימא ולא אישתזיב גבאי מידי ['שערער אותי הים ולא נשאר אצלי שום דבר' – מתנות כהונה]. אמרין ליה כן יתערערן כל אומתך ['אמרו לו ישראל כך יהיו מעורערין כל בני עמך' – מתנות כהונה]. תלה עיניה וחמא ית רבי אלעזר דהוה מטייל ביניהן, אמר מסתכל אנא דאת גבר סב ויקיר מאומתך ואת חכים ביקרי דברייתא אלא זכי בי והב לי תכסית דאכסי בה תתאי דערען ימא ['אמר לו רואה ומבין אני שאתה איש זקן ונכבד מאומתך ואתה מכיר בכבודן של הבריות ויען כן תנה לי מכסה שאכסה בו תחתיתי שערער אותי הים' – מתנות כהונה]. הוה על רבי אלעזר בן שמוע שבע איצטלוון שלח חד ויהבית ליה ['היו על רבי אלעזר שבעה מלבושי כבוד ופשט אחת ונתנה לו' – מתנות כהונה], אובליה לביתיה ואכליה ואשקיה ויהב ליה תרין מאוון דינרין וארכביה ארבעה עשר פרסין ועבד ליה יקרא סגי עד דאעליה לביתיה ['הביאו לביתו והאכילו והשקהו ונתן לו מאתיים דינר והרכיבו ארבע עשרה פרסאות ועשה לו כבוד גדול עד שהכניסו לביתו' – מתנות כהונה]. לבתר יומין מת קיסר הרשע ואימנו ליה מלכא תחותיה ['מינו אותו לקיסר תחתיו' – מתנות כהונה]. גזר על מדינתא ההיא כל גוברין לקטלא וכל נשיא לביזה ['גזר על המדינה ההיא על האנשים להרוג והנשים לבוז' – מתנות כהונה]. אמרו לרבי אלעזר בן שמוע זיל ופייס עלינן אמר לון אתון ידעיתון הדא מלכותא עבדא מידי על מגן. אמרו ליה אית הכא ארבעה אלפין דינרין סב יתהון ואזיל ופייס עלינן. נסב יתהון וסלק וקם על תרע מלכותא, אמר לון איזלון אימרון למלכא חד גבר יהודאי קאים על תרעא בעי מישאל שלמא דמלכא ['עלה ועמד לפני שער המלך ואמר אל העומדים בחצר המלך לכו ואמרו למלך יהודי אחד עומד לפני השער וחפץ בשלום המלך' – מתנות כהונה]. אמר אעלוניה, כד חמיניה מלכא שדא מעל כורסייה ונפל על אנפוהי ['כשראה אותו המלך הפיל את עצמו מכסאו ונפל על פניו ארצה' – מתנות כהונה]. אמר ליה מאי עיסקיה דמרי הכא ולמה איצטעיר מרי להכא. אמר בגין דתתרחם על חדא מדינתא ותתבטל הדא גזירתא... אמר ליה ארבעת אלפין הללו יהון לך יהיבין חלף תרין מאוון דיהבת לי ['יהיו לך נתונים תחת מאתים שנתת לי' – מתנות כהונה] ומדינתא כולה תהא משתזבא בגינך חלף מיכלא ומישתיא דאוכלת ואשקת יתי ועול לבי געי וגנזי דידי וסב לך שבעין איצטלוון דלבושן חלף איצטלא דיהבת לי ['והמדינה כולה תהא נצלת בשבילך תחת מאכל ומשקה שהאכלתני והשקיתני ולך לבית גנזי וקח לך 70 לבושים תחת הלבוש שנתת לי ולך לשלום אל אומתך ואניחם בשבילך' – מתנות כהונה]' (קהלת רבה פרשה י"א/א').

ייסד ישיבה גדולה [כנראה בגליל] אליהו נהרו תלמידים רבים 'אמר רבי כשהיינו לומדין תורה אצל רבי אלעזר בן שמוע היינו יושבין ששה ששה באמה [רש"י – שהיינו מתקרבין לשמוע מפיו ודוחקין זה את זה] (תלמוד בבלי עירובין נ"ג/א').

'רבי אלעזר בן שמוע אומר: יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חברך כמורא רבך ומורא רבך כמורא שמים' (אבות ד'/י"ב).

'רבי אלעזר אוסר [מצת כותי] לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצוות כישראל' (תלמוד בבלי חולין ד'/א').

'רבי אלעזר בן שמוע אומר [העולם עומד] על עמוד אחד וצדיק שמו' (תלמוד בבלי חגיגה י"ב/ב').

'אמר רבי יוחנן לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל ואנו כמלא נקב מחט סידקית ראשונים רבי עקיבא אחרונים רבי אלעזר בן שמוע' (תלמוד בבלי עירובין נ"ג/א').

'שאלו תלמידיו את רבי אלעזר בן שמוע במה הארכת ימים אמר להן מימי לא עשיתי בית הכנסת קפנדריא ולא פסעתי על ראשי עם קודש ולא נשאתי כפי בלא ברכה [רש"י – שכהן היה]' (תלמוד בבלי סוטה ל"ט/א').

נהרג על ידי השלטון הרומי כאשר היה בגיל 105 שנים.