fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tza
אביה: המקובל רבי שמואל (בעל "אבני זכרון").
בעלה: ר' יעקב ב"ר אברהם מזרחי.
בנה: ר' שמואל.
סבא: המקובל רבי נתנאל הלוי אדוני (מצד אביה).
נולדה בשנת ה'ש"ן לערך בעיר מוסול (כורדיסטאן כיום עיראק) למשפחת רבנים ומקובלים.
מילדותה שקדה עם אביה יומם ולילה על לימוד התורה היות ולא היו לו בנים אלא רק בנות. ניכרה בכישרונותיה המיוחדים ובקיאותה בשפות עברית וערבית, מעולם לא למדה ולא עסקה בעבודות הבית והתייחסו אליה כאל נסיכה.
נישאה לבן האחות של אביה, שנמנה על בחירי תלמידיו והסכים לתנאי שאביה הציב בפניו כי תמשיך בלימוד התורה ולא תאלץ לעזוב את בית המדרש לטובת עבודות הבית. רק כעבור שנים רבות נולדו להם בנות ובן אחד – שמואל.
לאחר שאביה נפטר בכ"ג שבט ה'שצ"ג בעלה מונה למלא את מקומו כראש הישיבה בהתאם לצוואתו ואף היא הצטרפה ללמד בישיבה ולסייע בניהולה. נודעה בבקיאותה בכל התנ"ך
[תורה, נביאים, כתובים], בתלמוד, במדרש ובקבלה ולאחר שבעלה נפטר כיהנה במקומו כראש הישיבה. כתבה פירוש לספר משלי וחיברה
פיוטים, נודעה כמומחית בכתיבת קמעות, ידעה כיצד להשתמש בשמות קדושים בעת הצורך והתפרסמה כפועלת ישועות. רבנים ממקומות שונים התכתבו עמה, העריכו את גדולתה בתורה, הכירו בה כסמכות רבנית לכל דבר ופוסקת הלכה ו
כינו אותה התנאית ובתואר כמוהר"ר
[כבוד מורנו ורבנו הרב רבי]. כאשר קהילת היהודים בעיר בגדד (עיראק) פנתה אליה בבקשה למנות להם רב שלחה את בנה שנמנה על בכירי תלמידיה למלא את התפקיד.
בעקבות מצוקה כלכלית אליה הישיבה נקלעה ביתה ורכושה עוקלו ובמקום לערוך מסעות לאיסוף כספים ניהלה התכתבויות עם נדבני הקהילות היהודיות בכורדיסטן על מנת שיתרמו כספים לישיבה אולם לא ביקשה עבור הצרכים האישיים שלה.
בשנת ה'ת"ל לערך השיבה את נשמתה ליוצרה.