חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
fjrigjwwe9r3tbl_mysite_mytzadikAds:code
רבי שלמה זלמן אהרנרייך
תאריך הילולא: י''א סיון מקום קבורה: פולין
דרכי גישה
אושוויץ.
אביו: ר' יעקב.
אמו: הינדל רייזל.
אשתו: הינדל.
בניו: ר' חיים, ר' משה יהודה.
סבא: ר' אברהם יהודה הכהן שוורץ בעל "קול אריה" (מצד אמו).

נולד בט' תמוז ה'תרכ"ג בעיר ברגסאז [ברהובה] (אוקראינה).
מילדותו שקד על לימוד התורה בבית סבו (ר' אברהם יהודה הכהן שוורץ), נודע בחריפות שכלו ובגיל צעיר החל לכתוב חידושים בסוגיות התלמוד.
לאחר נישואיו בו' ניסן ה'תרמ"ד נסמך על שולחן חותנו בכפר ליסקא [אולסליסקה] (הונגריה) ושקד על לימוד התורה אולם לאחר שחותנו איבד את הונו נאלץ במשך שנים אחדות לעסוק במסחר ובלילות המשיך לשקוד על לימוד התורה. בשנת ה'תרנ"ד החל לכהן כרב הקהילה בעיר טשאבא [בקשצ'אבה] (הונגריה). ייסד ישיבה ולעיתים מסר שיעור במשך 6 שעות ברציפות תוך כדי דיוק בכל דברי רש"י, תוספות והראשונים. הקפיד שתלמידי הישיבה לא ייסעו לעיר הסמוכה – מישקולץ, על מנת שהאווירה החילונית לא תשפיע עליהם וכאשר תלמיד הגיע לבקר בביתו הציע לו לעיין בחידושיו ולהביע את דעתו. השתתף באסיפת הרבנים הארצית ונבחר ליו"ר [יושב ראש] ועדת חלוקת ההקצבות לישיבות ותלמודי תורה בהונגריה. לאחר היסוסים רבים קיבל את עצת אדמו"ר רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגט (בעל "קדושת יום טוב") ובשנת ה'תרנ"ט החל לכהן כרב הקהילה בעיר שימלוי [שימלאו סילבאניי] (רומניה). ארגן מחדש את אורח החיים היהודי בקהילה, מינה שוחטים, משגיחי כשרות על אטליזים, דרש לשלוח את הבנים לחדרים וישיבות במקום בתי ספר כלליים ולהעניק לבנות חינוך יהודי. התנגד ללימודים חיצוניים ואף לשילובם עם לימוד תורה. באהבתו הגדולה לארץ ישראל ובצפייתו לגאולה החליט בשנת ה'תרפ"ט לבקר בארץ ישראל ולאחר שביקר שוב בשנת ה'תרצ"ה כתב שיר געגועים לארץ ישראל [מילות השיר] אולם התנגד לציונות וכינה את הפעילות הציונית "מלוכה של כופרים", אסר לתרום כספים להסתדרות הציונית ואת הסיבה לאנטישמיות באירופה תלה בציונות שדחקה את הקץ בלי לצפות למשיח. בעקבות המצב הכלכלי הקשה בשנת ה'תרצ"ט הוסיף לתוכנית הלימודים של הישיבה לימוד מלאכות שונות על מנת לשלב תורה ודרך ארץ והציע לתלמידים לשנן את לימודם תוך כדי עבודה.
נודע כקנאי ללא פשרות בענייני הדת, התנגד לדרשנים הדורשים בשפה זרה, טען כי תלמיד חכם הדואג רק לעצמו ואינו מלמד אחרים סופו שיבזו אותו ונלחם בכל כוחו בעניינים המהווים סכנה לפגיעה ביסודות האמונה. ייחס חשיבות גדולה לחידושים ולפלפולים, כתב 40 חיבורים בהלכה ובאגדה ובגיל 40 החליט לשרוף את כתבי היד עם החידושים שכתב בילדותו בטענה כי חידושי תורה חייבים להיות מכוונים לאמת ולהלכה ואין להסתפק בחריפות ופלפול בלבד. נהג לשנן את לימודיו בעל פה, כונה "שר התורה" אולם סרב להצעות לכהן כרב בקהילות שונות ובענוותנותו כינה עצמו 'איש שפל כמוני איזוב בקיר' וכן 'ידעתי מך ערכי'.
באביב ה'תש"ד הועבר עם משפחתו וקהילתו לגטו שימלוי, על אף התנאים הנוראים המשיך בכתיבת חידושי תורה ואת הפרקים האחרונים של הקונטרס שסיים לכתוב בגטו רשם על פיסות נייר בדיו שהכין לעצמו. סירב להצעה להעבירו למקום מבטחים ואמר 'מה שיקרה לכל בני קהילתי יקרה גם לי'. בדרך למחנה ההשמדה אושוויץ עודד את אנשי קהילתו לקבל עליהם עול מלכות שמים היות ולא כל אדם זוכה למדרגה כזאת ובחודש סיון שנת ה'תש"ד טרם נרצח אמר למקורביו 'אנו הולכים בשמחה לקדש את שמו יתברך'.
מספריו:
•    אבן שלמה: על התורה (ק1/ק2/ק3/ק4)
•    טיול בפרדס (ק1/ק2)
•    לחם שלמה: שו"ת (ק1/ק2/ק3)
•    מאורות שלמה