אביו: ר' ישראל לייב.
אמו: ביילא רבקה.
אשתו: רחל.
בנו (היחיד): ישראל לייב.
בנותיו: הרבנית חנה (בעלה המקובל רבי לוי יצחק שניאורסאהן), מרים גיטל (בעלה ר' שמואל שניאורסאהן) ועטיל (בעלה ר' זלמן מריאש).
אחיו: ר' איסר, ר' מנחם מנדל ומשה.
אחיותיו: דינה, האדל, חנה, מוסיא, מינדל (בעלה ר' מנחם מנדל פושניץ) ופייגא.
סבא: ר' אברהם דוד לבוט בעל "קב נקי" (מצד אמו).
סבתא: אסתר (מצד אמו).
נולד בשנת ה'תר"י.
גדל והתחנך אצל סבו (ר' אברהם דוד לבוט) שכיהן כרב העיר ניקולייב [מיקולאייב] (אוקראינה).
נשא לאישה את בתו של ר' יצחק פושניץ
[רב העיר דוברינקה] (אוקראינה) והתגוררו בעיר רומנובקה (אוקראינה). נסע לבדו לעיירה ליובאוויטש (רוסיה) ובמשך חודשים אחדים שקד על לימוד התורה בבית המדרש של אדמו"ר רבי שמואל שניאורסאהן מליובאוויטש
[המהר"ש]. לאחר פטירתו בי"ג תשרי ה'תרמ"ג נעשה לחסיד של בנו – אדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסאהן
[הרש"ב]. שב לניקולייב והתגורר בבית סבו
(ר' אברהם דוד לבוט), נודע בבקיאותו בתורת הנגלה ובחסידות והלחין ניגונים כגון "רחמנא דעני לעניי"
[להאזנה].
בשנת ה'תרמ"ד נפטר אביו.
לאחר פטירת סבו בי"ח אדר ה'תר"ן מונה בהתאם לבקשת סבו לממלא מקומו כרב הראשי בניקולייב.
בעקבות פטירת בנו (ישראל לייב) בשנת ה'תרס"א בהיותו בגיל 15 ממחלת הטיפוס שקע בעצבות.
בשנת ה'תרצ"ג השיב את נשמתו ליוצרה.