אביו: ר' שמואל.
בנו: ציון.
אחיו: ר' אהרן, ר' יוחאי.
מתלמידיו: המקובל מרדכי שרעבי.
נולד בעיר עדן (תימן).
מילדותו שקד על לימוד התורה ובשנת ה'תרמ"ח התייתם מאביו ששימש כאב"ד [אב בית דין] בעיר עדן.
ייסד בביתו ישיבה למקובלים שכונתה בפי יהודי העיר "מעלאמת מארי משומר" ותלמוד תורה לילדים. כל לילה ערך תיקון חצות ולאחר מכן שקד על לימוד ספר הזוהר וכתבי האר"י. נודע בבקיאותו בתלמוד, בפוסקים ובקבלה ונחשב לראש המקובלים בעיר עדן עם זאת ניכר בענוותנותו והשתדל לסייע לנזקקים וליתומים.
מונה לחבר הוועד הציוני ושימש כאחראי מטעם מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית בעיר עדן, עודד את העליה לארץ ישראל ודאג לתמיכה כלכלית ביהודי תימן שהתיישבו בירושלים ובישיבות בארץ ישראל.
לאחר ששלוש מבנותיו עלו לישראל החליט בשנת ה'תרצ"ג לעלות לארץ ישראל והתיישב בירושלים. מונה לראש קהילת יוצאי עדן בירושלים, את תפילת שחרית נהג להתפלל בנץ בבית הכנסת האשכנזי בשכונת "אחווה" ולשיעורים התורניים שמסר כל יום בבית הכנסת "מדרש שלמה" בשכונת "כרם אברהם" נהרו רבים גם מעדות אחרות.
השיא אחת מבנותיו ליעקב אייזקס.
בשנת ה'תש"ח השיב את נשמתו ליוצרה.