אביו: ר' אברהם.
סבא: המקובל רבי יוסף בעל "שופריה דיוסף" (מצד אביו).

נולד בשנת ה'תר"ו בעיר יפו (ישראל) למשפחה שעלתה לארץ ישראל מהעיר תטואן (מרוקו) ונקרא 'יוסף' על שם סבו. הינו צאצא ממלכות בית דוד וראשי התיבות של משפחתו 'אדהאן' – אני דוד המלך אשר נמשח.
בילדותו שקד על לימוד התורה עם אביו ועם סבו (ר' יוסף).
ערך והגיהה את כתבי סבו ובשנת ה'תרמ"ח יצא לחו"ל [חוץ לארץ] על מנת לאסוף כספים לצורף הדפסתם, במהלך נדודיו הגיע לטורקיה ובחודש אדר שני ה'תרמ"ט הגיע למרוקו. לקראת סיום מסעו בערי מרוקו נתבקש לכהן כרב הקהילה בעיר סאוטה (ספרד) אולם ברוב ענוותנותו ורצונו לשוב לארץ ישראל סרב להצעה. לאחר הפצרות מצד רבני תטואן ובפרט מצד ר' שמואל ישראל שהבטיח לסייע לו בכל עניין ניאות להצעה והחל לכהן כרב הראשי בעיר סאוטה.
שקד על לימוד התורה, שימש גם כשוחט, ערך תעניות וסיגופים, כל לילה אמר 'תיקון חצות' בבכיות על גלות השכינה והתעמק בלימוד תורת הקבלה. ניכר בענוותנותו ובבקיאותו בכל התורה, התפרסם כי כל ברכותיו מתקיימות ועל כן יהודים ואף הגויים כיבדו אותו ונהרו לקבל את עצתו וברכתו.
השתוקק לשוב לארץ ישראל וקיבל בביתו שד"רים [שליחים דרבנן] שהגיעו מארץ ישראל.
לאחר מעשה שארע עם שור גדול שהביאו אליו לשחיטה ולפתע השתחרר וכל הסובבים נמלטו מלבדו, אולם השור ניגש אליו בראש כפוף ואפשר את שחיטתו, מאז כונה "רבי יוסף הקדוש".
כתב חידושים רבים על התורה, הלכה, אגדה, הזוהר והקבלה. לקראת זקנותו נדד בארצות שונות על מנת לאסוף כספים לצורך הדפסתם והוצאתם לאור אולם מרביתם נגנבו או אבדו.
ביום שבת שנת ה'תרפ"ו השיב את נשמתו ליוצרה ובהלווייתו השתתפו גם חכמי העיר תטואן ואף ראשי השלטון המקומי.
מספריו:
•    דברי יוסף: חידושים על התורה
•    מעשה בראשית (ק1/ק2/ק3/ק4)