חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
רבי לוי בר סיסי
תאריך הילולא: לא ידוע מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes

קיבוץ סאסא: בכניסה לקיבוץ לפנות ימינה ולהמשיך לאורך גדר הקיבוץ עד לפניה ראשונה שמאלה, לעלות במעלה הכביש כ – 15 מטר עד לציון בצד ימין.

fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

מורו: ר' יהודה הנשיא.

נולד בארץ ישראל בזמן המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים. בדרך כלל נקרא בתלמוד הבבלי סתם 'לוי' ובתלמוד הירושלמי 'רבי לוי בר סיסי'.
לא ידוע אם היו לו בנות או בנים. 'כל היכא דאיתמר למידין לפני חכמים היינו לוי' (מסורת הש"ס – תלמוד בבלי סנהדרין י"ז/ב').
למד בישיבה של רבי יהודה הנשיא יחד עם רב (תלמוד בבלי ביצה כ"ד/ב') ובתקופת לימודיו 'לוי אקלע לבבל בחדסר [אחד עשר] בתשרי' (תלמוד בבלי ראש השנה כ"א/א').
תושבי סימונייא ביקשו מרבי יהודה הנשיא שייתן להם אדם שיכול לשמש כדרשן, דיין, חזן וסופר 'ועבד לן כל צורכינן' ונתן להם את לוי בר סיסי. כשבא לעירם לקבל את הרבנות עשו לו בימה גדולה והושיבוהו עליה אך מהכבוד שנעשה לו גבה רוחו עליו ולא ידע להשיב להם על שאלותיהם חזרו לרבי יהודה הנשיא ואמרו לו וכי זהו האיש שאמרת לנו שיש בו כל הדברים שאנו מבקשים הלא אינו יודע מאומה ורבי יהודה הנשיא השיב 'חייכון בר נש דכוותי יהבית לכון'. שלח אליו את כל השאלות ששאלו אותו תושבי סימונייא והשיב על כולם תשובות נכונות וסיפר לרבי יהודה הנשיא שמפני הכבוד הגדול שנעשה לו זחה דעתו עליו ועל כן לא היה יכול להשיב (תלמוד ירושלמי יבמות י"ב הלכה ו').
'לוי איקלע לבי רבי בהלוליה דרבי שמעון בריה בריך חמש [רבי יהודה הנשיא כבדו בברכת נישואין]' (תלמוד בבלי כתובות ח'/א').
'באו הגייסות לעירו נטל ספר תורה ועלה לראש הגג אמר ריבון העולמים אין בטלית חדא מילה מן הדין ספר אורייתא ייעלין לון [אם ביטלתי דבר אחד מספר תורה זו יכנסו להם] ואין לא ייזלון לון [ואם לאו ילכו להם] מיד איתבעון ולא אישתכחון [מיד נתבקשו ולא נמצאו]' (תלמוד ירושלמי תענית ג' הלכה ח'). 'לוי גזר תעניתא ולא אתא מיטרא אמר לפניו ריבונו של עולם עלית וישבת במרום ואין אתה מרחם על בניך אתא מטרא [מיד ירדו גשמים]... והא לוי אחוי קידה קמיה דרבי [הראה קידה שעושה כהן גדול] ואיטלע [ומתוך המאמץ נקע רגל ונעשה צולע]' (תלמוד בבלי תענית כ"ה/א') ונשאר פיסח כל ימיו (תלמוד ירושלמי ברכות א' הלכה ה'). למד יחד עם רבי חנינא בר חמא ולאחר שרבי חנינא בר חמא מונה לראש הישיבה במקום רבי אפס שנפטר הלך לבבל 'אמרו ליה לרב אתא גברא רבה אריכא לנהרדעא ומטלע... אמר מאן גברא רבה אריכא דאיטלע לוי' (תלמוד בבלי שבת נ"ט/ב'). למד בבית הכנסת "שף ויתיב" בנהרדעא יחד עם רבי אבא בר אבא (תלמוד בבלי מגילה כ"ט/א'), שימש כדרשן 'דרש רבי לוי בן סיסי בנהרדעא' (שיר השירים רבה פרשה ד'/ח') וכדיין 'עביד לוי עובדא' (תלמוד בבלי פסחים ע"ו/ב'). 'היה רבי לוי בר סיסי חביב לפני הקדוש ברוך הוא' (תלמוד ירושלמי ברכות פרק ב' הלכה ח').
'תני לוי במתניתיה' [סידר ברייתא ששה סדרים כרבי חייא וכרבי אושעיא] (מסורת הש"ס – תלמוד בבלי כתובות נ"ג/ב').
'כד דמך רבי לוי בר סיסי על אבוי דשמואל ואפטר עילוי' (תלמוד ירושלמי ברכות פרק ב' הלכה ח').
'חזייה [דשמואל] ללוי דיתיב אבראי [שהיה יושב חוץ לישיבה של שאר מתים] אמר ליה אמאי יתבת אבראי מאי טעמא לא סלקת אמר ליה דאמרי לי כל כי הנך שני דלא סליקת למתיבתא דרבי אפס [מספר השנים שלא נכנסת בישיבתו של רבי אפס] ואחלישתיה לדעתיה לא מעיילינן לך למתיבתא דרקיעא... אתא אבוה [אבא בר אבא אבוה דשמואל]... ועיילוהו ללוי' (תלמוד בבלי ברכות י"ח/ב').