אביו: ר' דוד שלמה.
אמו: ציפה רני.
אשתו: את'ל.
בניו: ר' אפרים, בנימין [ביניש], דוד, יהושע ור' שלום.
בנותיו: מרים ושולמית.
אחיו: ברנרד וישראל.
אחיותיו: דבורה, דינה וצביה.
סבא: ר' צבי (מצד אביו), ר' דוד שרשבסקי (מצד אמו).
סבתא: דבורה (מצד אביו).
מורו: ר' נפתלי צבי יהודה ברלין בעל "משיב דבר" [הנצי"ב].
נולד בכ"א אייר ה'תרל"ד בעיר טאורגה (ליטא).
בילדותו שקד על לימוד התורה עם סבו מצד אביו-ר' צבי ועם זבו מצד אמו-ר' דוד שרשבסקי. בגיל 16 נסע ללמוד בישיבת וולוז'ין וראש הישיבה (ר' נפתלי צבי יהודה ברלין) העריך את כישוריו וכינה אותו "הצעיר הגדול מטבריג". פרסם את ספרו הראשון – "חינוך לנער". כעבור שנתיים שב לטאורגה היות והישיבה נסגרה על ידי השלטונות ונסמך לרבנות על ידי ר' אלכסנדר משה לפידות ור' גרשון מנדל זיוו.
למד שפות ומדעים.
בשנת ה'תרנ"ה נשא לאשה את בתם של דינה ור' ברוך נתנאל נבידל ושנה לאחר החתונה נסע ללמוד ב"כולל אברכים" בעיר קובנה (ליטא). נסמך להוראה בשנית על ידי ר' משה דנישבסקי, ר' שלמה כהן מווילנה ור' שמעון דוד [רבה של שדליץ].
בשנת ה'תרנ"ז התמנה לרב בכפר הרוזובה (בלארוס). התפרסם כרב בקיא ודיין מומחה אולם בעקבות תמיכתו בתנועת "חובבי ציון" ובתנועה הציונית סבל מהלשנות על מרידה ואי נאמנות למדינה, נחקר על ידי השלטון וספריו הוחרמו.
בשנת ה'תרס"ז החל לכהן כרב העיירה סייני (פולין) ובשנת ה'תרע"ג מונה כחבר אגודת הרבנים בפולין.
בשנת ה'תרע"ד פרסם את ספרו "תשובה שלמה" ונענה בחיוב להזמנת קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון (אנגליה) לכהן כרב הקהילה, אולם בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה בה' אב ה'תרע"ד וסגירת הגבולות נאלץ לברוח לאסטוניה ומונה לרב הקהילה בעיר טרטו אליה נהרו פליטי מלחמה רבים ממזרח אירופה. בתום המלחמה מונה לרב הראשי של אסטוניה שהוכרזה כמדינה עצמאית והוכתר בתואר דוקטור מטעם האוניברסיטה. לאחר שר' אברהם יצחק הכהן קוק (בעל "אורות התשובה") עזב את אנגליה שוב הוזמן לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון אך בדרכו עבר בעיר ליבוי (פולין) ונעתר להפצרות הקהילה לכהן כרבם.
בשנת ה'תרפ"א השתתף בכינוס אגודת ישראל וטען כי לדעת הרבה פוסקים מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה מן התורה גם בזמן הזה.
בשנת ה'תרפ"ג היגר לארה"ב [ארצות הברית] ומונה לרב העיר בייון (ניו ג'רזי). כעבור שנה קיבל משרה רבנית בעיר קליבלנד (אוהיו). בשנת ה'תרפ"ד סרב לבקשת יהודי קהילות העיר סנט לואיס (מיזורי) שר' אברהם יצחק הכהן קוק המליץ להם למנותו לרב. בשנת ה'תרפ"ו מונה לרב "אגודת הקהילות" בעיר סינסינטי (אוהיו), אולם בגין פרצות חמורות בענייני הדת שנבצר ממנו לתקן עזב את תפקידו ובשנת ה'תרפ"ח מונה לרב קהילת "בית שלום" ברובע ברוקלין (ניו יורק). בשנת ה'תר"ץ נעתר לבקשת קהילות סנט לואיס שפנו אליו בשנית והחל לכהן כאב"ד [אב בית דין] והרב הראשי בסנט לואיס. איגד תחתיו קהילות יהודיות רבות והתקבל כרב ופוסק מרכזי, התמודד עם שאלות הלכתיות רבות וסבוכות ופסק כי אין לנישואים אזרחיים תוקף הלכתי ואינם מצריכים גט. לקח חלק בפעילות תנועת המזרחי בעיר פיטסבורג (פנסילבניה) ומונה כחבר ופעיל באגודת הרבנים. חתם על כרוז הקורא לתרום ל"קרן היסוד" ועודד את פעילותו. בשנת ה'תרצ"ז סרב להזמנת "הוועד הלאומי לכנסת ישראל" לעלות לארץ ישראל ולכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית.
בשנת ה'תש"ב השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• חינוך לנער
• תשובה שלמה: שו"ת (
ק1/
ק2)