אביו: אדמו"ר רבי יוסף גרין מיאריטשוב-טומשוב.
אמו: לאה.
אשתו: שרה (בזיווג ראשון), הדסה (בזיווג שני), מלכה (בזיווג שלישי).
בניו: מזיווג שני – אדמו"ר רבי יוסף אריה לייביש מטומשוב. מזיווג שלישי – אדמו"ר רבי צבי אלימלך מהלמאו-אנטוורפן ור' מאיר אברהם.
בנותיו: מזיווג שני – חיה רחל, חנה (בעלה ר' יהודה אריה לייב טננבוים) ופסיל (בעלה ר' יוסף גולדמינצר דומ"צ בטומשוב).
אחיותיו (חורגות): פרידה ורחל (בעלה פג'וואל דוב קוקייר).
סבא: שמעון גרין (מצד אביו), אהרן (מצד אמו).
מוריו: אדמו"ר רבי אלעזר הופשטיין מקוז'ניץ, אדמו"ר רבי חיים (ליבוש) הלברשטאם מצאנז (בעל "דברי חיים"), אדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלזא.
נולד בב' אב ה'תקפ"ה בעיר טומשוב לובלסקי (פולין) ונקרא 'יהושע העשיל' על שם מורו של אביו – אדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל [ה"אוהב ישראל" מאפטא].
מילדותו שקד על לימוד התורה עם אביו שדאג כל לילה להעירו לאמירת "תיקון חצות" אך בכ"ה ניסן ה'תקצ"ט התייתם מאביו. גדל בביתו של אדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלזא ועל פי הוראתו נקרא רק בשם 'יהושע'.
נשא לאשה את נכדת רבי אלחנן מבילגוריי (פולין) והתגורר בסמוך לחותנו. בענוותנותו סירב לכהן כאדמו"ר ולפרנסתם זוגתו עסקה במסחר. לאחר שחלפו כ-20 שנה מנישואיהם ולא היו להם ילדים גירש אותה.
לאחר שצדיקי דורו הפצירו בו שב לעיר הולדתו והחל לכהן כאדמו"ר הראשון מטומשוב.
נשא לאשה את בתם של חיה סוסיה ור' אריה לייבוש קנר, אך לאחר שנולדו להם שני ילדים זוגתו נפטרה בז' שבט ה'תרס"א.
נהג לפזר את כל כספו לצדקה ומעולם לא הפסיד אמירת "תיקון חצות". הנהיג את בית מדרשו בדרך חסידות צאנז – לימוד התורה וקיום המצוות בהתלהבות ובהקפדה על כל פרט, וחסידים רבים נהרו לבית מדרשו, בעיקר חסידי צאנז ובעלז להם היה לבוש מיוחד ופאות ארוכות. למרות שלא כיהן כרב העיר התערב בכל נושא הנוגע לדת, נלחם בתנועת המשכילים והתנגד לכל חידוש בענייני הדת שרצו להנהיג בעיר.
נסע רבות מעיר לעיר ברחבי הונגריה וגליציה. פעמים אחדות ביקר בארץ ישראל והתגורר בירושלים אולם בפעם השלישית לאחר כשנה וחצי כתב לו אדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה (בעל "דברי יחזקאל") כי עליו לחזור ולשאת אשה. בשובו לטומשוב נשא לאשה את בתם של שרה ור' זאב וואלף הלוי.
בשנת ה'תרס"ו בעת עלותו לעליית הגג בביתו מעד ושבר את רגליו כתוצאה מהשבר חלה וכעבור ימים אחדים השיב את נשמתו ליוצרה.