חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
סוליקא [סול] חג'וואל
תאריך הילולא: לא ידוע מקום קבורה: מרוקו
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes

בית החיים בעיר פאס
(בסמוך ציוני ר' אליהו הצרפתי, ר' בנימין אלבז, ר' וידאל הצרפתי, ר' וידאל האחרון, ר' חיים הכהן, ר' ידידיה מונסונייגו, ר' יהודה אבן עטר, יעב"ץ, ר' רפאל אבן צור, ר' רפאל הצרפתי, ר' רפאל מנחם הצרפתי).

fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביה: חיים.
אמא: פדינא.
אחיה: יששכר.

נולדה בשנת ה'תקע"ז בטאנג'יר (מרוקו).
הוריה חינכו אותה ליראת שמים ומילדות כל רואיה הבחינו ביופייה המיוחד, במידותיה הנעלות ובטוב ליבה. באחד הימים יצאה לחצר הסמוכה לביתה ללא ידיעת אמה והתיישבה בין הנשים הגויות אשר גרו שם. בנו של הגוי בעל החצר שראה את הנערה יפת התואר הראה לה כלי כסף וזהב ומלבושים יקרים בניסיון לשכנע אותה להמיר את דתה, להתאסלם ולהינשא לו. אולם סוליקה השיבה "אין כה' א-לוקינו, משה רבנו ע"ה הוא נביא האמת ואיני מחליפה את דתי הקדושה והטהורה בשום דת אחרת". כאשר הגוי ראה את עקשנותה ודביקותה בדתה העליל עליה כי לאחר שהתאסלמה שבה ליהדותה.
ישנה דעה כי חברתה הטובה הייתה שכנה מוסלמית אדוקה, שטענה כי הצליחה לשכנע אותה להמיר את דתה לאסלאם.
מושל העיר פקד לאסור ולענות אותה עד שתסכים לשוב לדת האסלאם אך סוליקה טענה כי מעולם לא התאסלמה, לעולם תישאר יהודייה, אינה מפחדת מהעינויים ומהמוות ומוכנה למות על קידוש ה' ובלבד שלא לוותר על אמונת אבותיה. הוחלט להוציא אותה להורג בחרב והמושל שלח מכתב לסולטאן בפאס בו הודיע כי עליו לאשר את גזר הדין.
הוריה ואנשי הקהילה היהודים ניסו בכל דרך להושיע אותה אך כל מאמציהם היו לשווא. הסולטאן ציווה על אחד מסריסיו לפתות ולייסר אותה על מנת שתחזור בה ואף בנו של הסולטאן שנדהם מיופייה הבטיח לה כסף וזהב רב, תכשיטים, בגדי משי וחפצי ערך יקרים אם תישאר בדת האסלאם ותינשא לו אך למרות הניסיונות לשכנע אותה יום אחר יום, נשארה דבקה באמונתה.
ר' רפאל מנחם הצרפתי שהיה בעל קשרים עם כל גדולי השלטון [מונה כגדול ליהודים מטעם בית המלוכה], שלח לה אוכל כשר היות ולא הסכימה לאכול ממאכלי הגויים בעת מאסרה.
הסולטאן אישר את גזר דינה ושוב ניסה בנו לשכנע אותה להמיר את דתה ולזכות להיות המלכה של מרוקו אולם לאחר שסוליקה דחתה את הצעתו ציווה לבצע מייד את גזר הדין.
ביום השוק נאספו בכיכר הציבורית בעיר פאס גויים רבים לחזות בהוצאתה להורג. מרוב צניעותה קשרה את שמלתה בין רגליה על מנת שלא תתגלה ערוותה לפני הגויים אם לאחר מותה תפרכס ברגליה. כאשר החלו לחתוך את צווארה שוב ניסו לשכנע אותה לשוב לדת האסלאם ואז ירפאו את החתך אולם סוליקה השיבה בשמחה – שה' יחתוך את ידיו אם לא יסיים את שחיטתה כי לעולם לא תמיר את דתה והשיבה את נשמתה על קידוש ה' בשנת ה'צדק''ת.
לאחר הריגתה הגויים רצו לשרוף את גופתה אך ר' רפאל מנחם נתן שוחד לגדולי המלכות, הגיע אל המקום עם משרתיו, פיזר מטבעות כסף על הקרקע והגויים עזבו את הגופה והחלו לאסוף את המטבעות. ר' רפאל מנחם נשא את גופתה אל הרובע היהודי [האלמלאלח], אך דלתותיו היו סגורות עקב המהומה הרבה והעלו את גופתה מעל החומה, לאחר שהקהילה היהודית ערכה לה הספד גדול קברו אותה בבית החיים הישן.
לאחר פטירתה כונתה בפי היהודים בשם "סוליקה הקדושה" ובפי הערבים "ללה סוליקה" [הגבירה הקדושה סוליקה].
בשנת ה'תרמ"ד ציווה מלך מרוקו לפנות את בית החיים הישן והעניק ליהודים חלקה חדשה בסמוך, כאשר פתחו את קברה להעביר את עצמותיה גילו את גופה שלם והיא נטמנה בחלקה השייכת למשפחת צרפתי בסמוך לציונו של ר' רפאל מנחם.

התמונה באדיבות מדריך הטיולים למרוקו מר משה צרפתי 3700173 - 052