fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tz

אביו: ר' מאיר מרומרוג.

אמו: יוכבד.

אשתו: מרים (בזיווג שני).

בניו: ר' יוסף, ר' יצחק, ר' משה, ר' שלמה ור' שמואל.

אחיו: ר' יצחק [ריב"ם], ר' שלמה ["אבי הדייקנים"] ור' שמואל [רשב"ם].

אחותו: מרים (בעלה ר' שמואל החסיד מוויטרי).

סבא: ר' שמואל (מצד אביו), ר' שלמה ירחי [רש"י] (מצד אמו).

מוריו: ר' מאיר [אביו], ר' שמואל [אחיו].

מתלמידיו: ר' אהרן בן ר' יוסף, ר' אליעזר בן שמואל ממיץ [הרא"ם] (בעל "ספר יראים"), ר' אפרים הגדול בן ר' יצחק מרגנשבורג, ר' יום טוב בן יצחק מיואני, ר' יוסף בכור שור [ריב"ש], ר' יעקב מאורליינש [רבנו תם מאורליינש], ר' יצחק הלבן [ר"י הלבן], ר' משה הגולה מקיוב, ר' פטר בן יוסף.

נולד בשנת ד'תת"ס לערך בעיירה רמרו (צרפת) ומכונה "רבנו תם" על שם שתיקן את עניין חזרת הנדוניה לאבי האשה אם נפטרה ללא ילדים בתוך השנה לנישואיה וביטל את עניין "ותם לריק כוחכם" (ויקרא כ"ו/כ') ולדעה נוספת על פי הפסוק "ויעקב איש תם יושב אהלים" (בראשית כ"ה/כ"ז).

בילדותו שקד על לימוד התורה עם אביו המשיך ללמוד עם אחיו – הרשב"ם והוסמך לרבנות.

נשא לאשה את בתו של יוסף הזקן [אחות של ר' שמשון מפלייזא] והתגורר בעיירה רמרו. התפרנס ממתן הלוואות לגויים וייצור יין, היה עשיר והעסיק בביתו משרתים יהודים וגויים אך סבל צרות רבות. נכדו מבנו – יוסף נפטר בצעירותו, ביום טוב שני של חג שבועות שנת ד'תתק"ז ניתפס בידי הצלבנים לאחר ששדדו את כל רכושו, קרעו ספר תורה בפניו ופצעו אותו בראשו ובנס ניצל ממוות על ידי אחד הקצינים שהכירו.

עבר להתגורר בעיר טרוייש [טרואה] (צרפת) ובשנת ד'תתק"ך או ד'תתקכ"א עמד בראש ועידה שמנתה כ – 250 רבנים מקהילות צרפת שהתכנסו בעיר טרוייש [טרואה] על מנת לקבוע תקנות בעניינים שונים ליהודי צרפת.

התפרסם בחכמתו, בחריפותו ובקיאותו בכל התורה. מנהיג יהדות צרפת וממפיצי התורה הגדולים בדורו בעל כוח השפעה והכרעה גם על יהדות אשכנז ונמנה על ראשוני בעלי התוספות. כיהן כראש ישיבה אליה נהרו בפרק זמן מסוים כ – 80 מבעלי התוספות וטען כי תלמידים העוסקים בהתפלפלות משנים פירושי רבותינו. כתב פירושים ותוספות על התלמוד, חיבורים על הכתובים, ספר על הדקדוק העברי ומחזור הכולל הלכות תפילה. חיבר תפילה להצלחה ונודע גם כפייטן ומדקדק בעל ידע לשוני רב. היה הראשון מבין חכמי צרפת שחיבר שירים במשקל השירה הספרדית. כתב פיוטים שחלקם הוכנסו למחזורי התפילה כגון הפיוט "יציב פתגם" שנכתב בארמית, פירש והגיה פיוטים של פייטנים אחרים, הסתמך על פיוטים לפסוק הלכה ואף פסק שמותר להפסיק את סדר התפילה בשביל פיוטים ויש בזה מצווה מן המובחר.

התכתב עם גדולי ישראל בדורו באיטליה, באנגליה, בגרמניה וברחבי צרפת, השיב לשאלות שהופנו אליו ממקומות שונים ואף בתי הדין בפריז (צרפת) ביקשו שיחווה את דעתו על פסקיהם ושיביע את עמדתו בשאלות שהתעוררו מעת לעת. חלק על רבנו משולם בן רבי נתן מפרובנס והתנגד לעריכת תיקוני נוסח התלמוד הבבלי ללא סיבה מאוד מוצדקת. הזהיר שלא להקל במנהגים, תיקן את כתיבת הפרוזבול, גזר שלא יגרש איש את אשתו על לא דבר ולא יעזוב אותה רק ללמוד תורה או מדוחק פרנסה, שאף יהודי לא יערער על גט לאחר נתינתו ושיהודים לא יפנו לבית משפט של גויים. חלק על שיטת סבו [רש"י] בנוגע לסדר הנחת הפרשיות בתפילין, לשיטתו סדר הפרשיות: "קדש", "והיה כי יביאך", "והיה אם שמוע" ולבסוף "שמע ישראל" [יש הנוהגים להניח תפילין נוסח רבנו תם יחד עם תפילין נוסח רש"י או בסיום התפילה לאחר הנחת תפילין רש"י].

על שמו נקרא "זמן של רבנו תם" בנוגע לזמן צאת הכוכבים – לשיטתו מרגע כיסוי השמש מעינינו ישנם עוד 50 דקות שהם עדיין יום גמור, רק לאחריהם מתחיל זמן "בין השמשות" הנמשך כ – 20 דקות עד לתחילת הלילה. אך לשאר השיטות כאשר השמש מתכסה [לא על ידי עננים] אחר הצהריים מתחיל זמן "בין השמשות" שהוא ספק יום ספק לילה הנמשך 20 דקות ולאחריהן מתחיל הלילה.

בעקבות עלילת הדם בעיר בלואה (צרפת) בכ' סיון ד'תתקל"א שבה הוצאו להורג שלושה מיהודי הקהילה, קבע יום זה ליום הספד ותענית ציבור וכתב 'גדול יהיה הצום הזה מצום גדליה כי יום כפורים הוא'. כעבור שבועיים השיב את נשמתו ליוצרה.

מספריו:

•    סדר הגט

•    ספר הישר: חידושים ותשובות בהלכה (ק1/ק2/ק3)

•    ספר ההכרעה

•    תיקון ספר תורה: הלכות ספר תורה