המגיד הירושלמי - רבי בן ציון יאדלר

חברי MyTzadikהרשמה חינם!

לצורך אימות אנושי יש לסמן

תאריך הילולא: ט''ו אב מקום קבורה: ישראל

דרכי גישה

ירושלים: הר המנוחות – גוש ג' חלקה ד'
מהחניון הראשי לפנות ימינה בכביש ולהמשיך בנתיב השמאלי כ – 20 מטר, לעלות במדרגות שבצד שמאל עד לציון בשורה הרביעית
(בסמוך ציוני אשתו-מרת הענא, בניו-חיים דוד ויהושע יהודה לייב אריה, בנותיו-איטא פינא חסא ומרים העלער).

ציון זוגתו הנמצא בסמוך נפטרה: י"ח תשרי ה'תשכ"ה

אביו: ר' יצחק זאב.
אמו: הרבנית מלכה.
אשתו: מרת הענא.
בניו: ר' חיים דוד, יהושע לייב, ר' יצחק זאב.
בנותיו: איטא פינא חסא (בעלה ר' שלמה סובול), חנה גיטל (בעלה ר' רפאל חיים גולדמן), מלכה (בעלה ר' רפאל רבינוביץ), מרים (בעלה ר' צבי מיכל הלר) ושושנה ברכה (בעלה ר' ישראל אשר הלוי וואלעס).
אחיו: ר' אברהם יוחנן וחיים בנימין אפרים.
אחיותיו: איטה (בעלה ר' יהודה רבינוביץ), חיה רבקה (בעלה ר' שאול זאב גלאמפ), רחל לאה וראשה (בעלה אהרן שיפמן).
סבא: ר' יהודה דוד מלאשקוביץ (מצד אביו), ר' יצחק קרופניק מגרודנה‏ (מצד אמו).
סבתא: גיטל (מצד אביו), בריינה (מצד אמו).

נולד בח' כסלו ה'תרל"ב בירושלים (ישראל). נקרא 'בן ציון' על מנת ששמה של ירושלים עיר הקודש יהא תמיד שגור בפי אביו.
בילדותו חלה במחלת עיניים נדירה וכאשר צעד ללמוד ב'חדר' מישש את קירות הבתים בדרך על מנת לזהות את הדרך או נעזר בחבריו. בדרך נס ראייתו חזרה ושקד על לימוד גמרא ותוספות אולם כששוב סבל בראייתו חזר ושינן בעל-פה את אשר למד.
נשא לאישה את בתו של ר' מרדכי יקותיאל הכהן גלובירמן. לאחר נישואיו למד בכולל "פרי יצחק" ומידי שעה למד עשרה דפי גמרא. בגיל 22 הוסמך להוראה, נתמנה מטעם בית הדין של ר' שמואל סלנט לנדוד בין היישובים השונים להדריך ולפקח על קיום המצוות התלויות בארץ ולשמש כמגיד מישרים. נדד רכוב על חמור מירושלים עד מטולה בצפון ובחזרתו המשיך עד באר טוביה בדרום, נהג להיכנס לבתי הכנסת לדפוק בחוזקה על הבימה, לזעוק 'התעוררות!' ולשאת את דבריו המתובלים בסיפורים, מדרשים ואגדות חז"ל ללא כל עיון בספר ורבים הגיעו להאזין לדרשותיו המלהיבות בבתי הכנסת, בשווקים, ברחובות ואף במחלבות. בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה הגיע למסור את דרשותיו בעיקר בתל אביב, בפתח תקוה, בחיפה ובמושבות שבדרך, לאחר כל דרשה היה קורא עם הצבור בהתלהבות "השיבנו ה׳ אליך ונשובה" וסיים באמירת "קדיש".
מונה מטעם בית הדין של ירושלים על הערוב וכאשר הערוב נקרע עם כניסת השבת עבר בכל בתי הכנסת של ירושלים והכריז שאין לטלטל ורק לאחר חצות שב לביתו לסעודת השבת.
מסר את נפשו ובדרכי נועם חינך את החקלאים במושבות החדשות להפריש תרומות ומעשרות ולשמור את מצוות התורה וקדושת הארץ.
פעמים אחדות נפגע מתאונות דרכים וחודשים ארוכים שכב במיטתו כשאבריו נתונים בגבס.
גם כאשר ישן מעט בלילה נהג להתפלל תפילת ותיקין ולעת זקנתו התגורר במרתף בשכונת קטמון בירושלים וחיבר מזרועו חוט עד לתיבה בבית המדרש. כאשר הגיע שליח הציבור למילים 'גאל ישראל' משך בחוט בכדי לסמן לר' בן ציון להתחיל את תפילת השמונה עשרה יחד עמם.
בשנת ה'תשכ"ב בעת החופה של נכדתו השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• בן יכבד אב (ק)