חברי MyTzadikהרשמה חינם!
אדמו"ר רבי ברוך האגר מסערעט-ויז'ניץ
תאריך הילולא: ב' חשון מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes

בני ברק: בית החיים ברחוב חזון איש, ישנן שתי חלקות וחומה מפרידה ביניהן, בכניסה הימנית להמשיך ישר עד אמצע החלקה
(בסמוך ציוני אדמו"רי ויז'ניץ, אדמו"רי קוידינוב ובוטושני, אדמו"ר מאוז'רוב חנצ'ין, החזון איש, ר' אברהם יהושע העשיל).

fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: אדמו"ר רבי ישראל מויז'ניץ (בעל "אהבת ישראל").
אמו: הרבנית הינדא.
אשתו: הרבנית צירל (בזיווג שני).
בניו: אדמו"ר רבי אליעזר מסערט ויז'ניץ, ר' משה.
אחיו: ר' אליעזר (בעל "דמשק אליעזר"), אדמו"ר רבי מנחם מנדל מווישווא, אדמו"ר רבי חיים מאיר (בעל "אמרי חיים") ור' שמואל אבא.
סבא: אדמו"ר רבי ברוך מוויז'ניץ (מצד אביו).
סבתא: הרבנית מרים (מצד אביו).

נולד בחורף ה'תרנ"ה בעיירה ויז'ניציה (אוקראינה) ונקרא 'ברוך' על שם סבו בעל "אמרי ברוך".
מילדותו ניכר בכישרונותיו המיוחדים, בחכמתו ופיקחותו, התפרסם כעילוי ואביו נהג לכנותו "החכם שלי". הוסמך לרבנות על ידי ר' אברהם מנחם שטיינברג (בעל "מחזה אברהם") ור' מאיר אריק מבוטשץ'.
נשא לאישה את בתו של אדמו"ר רבי יששכר דב מבעלזא ונסמך על שולחנו. כשנתיים לאחר נישואיו נאלץ בעקבות מלחמת העולם הראשונה לנוס יחד עם משפחת חותנו לעיר אויפהרטו [ראצפערט] (הונגריה) ובשובו לבית אביו בעיר אוראדיה [גרוסוורדיין] (רומניה) נשא לאישה את בתו של הצדיק הנסתר ר' אליעזר ניסן הורוביץ מצפת.
בשנת ה'תרפ"ג החל לכהן כרב הקהילה בעיירה פוליין-ריסקיווה (רומניה). דאג לחיזוק ענייני הדת, לא חשש מאיש והתנגד בתקיפות לפורצי גדר. את דרשת "שבת שובה" נהג להשמיע בשבת האחרונה של השנה ולשהות במהלך ראש השנה ויום הכפורים בחצר אביו בגרוסוורדיין. כעבור שלוש וחצי שנים עבר לכהן כרב בקהילת קוצמאן [בוקובינה] (אז רומניה כיום אוקראינה) ובמהלך 9 שנות כהונתו ייסד תלמוד תורה ובית ספר "בית יעקב" לבנות, הקים מקוואות, הפיץ את רעיונותיה של "אגודת ישראל" וסייע רבות לר' יוסף נפתלי שטרן בהקמת רשת החינוך "בית יעקב". בחורף ה'תרצ"ה ביקר יחד עם אחיו בארץ ישראל.
בשנת ה'תרצ"ו הוזמן לכהן כרב הקהילה היהודית בעיר סירט [סערט] (רומניה), במהלך הנסיעה לסערט יחד עם משפחתו קיבל ידיעה כי אביו שוכב על ערש דווי ונאלץ לשנות את כיוון נסיעתו לגרוסוורדיין. כאשר הגיע קיבל מאביו את השטריימל שלו ושעות אחדות לאחר מכן אביו נפטר [ב' סיון].
החל לכהן כאדמו"ר הראשון לחסידות סערט ויז'ניץ. דאג לחינוך הילדים, ייסד את ישיבת "בית ישראל ותמכין דאורייתא" על שם אביו וכלל בסדר הלימודים גם הקניית התמחות במקצועות שישמשו לפרנסה. מונה לחבר ב"מועצת גדולי התורה", השתתף בכינוסי "אגודת ישראל" וארגן את קבוצת החסידים הראשונה ממרמורש שעלתה לארץ ישראל והתיישבה בעיר רחובות.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיע לבקשת אחיו (ר' אליעזר) לצ'רנוביץ על מנת לבטל את גזירת השלטונות לפתוח את כל בתי העסק של היהודים בשבתות ובהשתדלותו הגזירה בוטלה אולם כתוצאה מהנסיעה בעת שהיה קודח מחום סבל מחולי הריאות עד סוף ימיו. בחודש סיון ה'תש"א גורש יחד עם כל יהודי סירט אל העיר קראיובה (רומניה) במסע שארך 7 ימים בתוך קרון בהמות. בחודש תשרי ה'תש"ב הועבר עם כל המגורשים אל העיר רדאוץ [ראדוביץ] (רומניה) וביום שמחת תורה ניצל בנס כאשר החליט לעלות לקרון האחרון ברכבת הגירוש היות ובאמצע הנסיעה שלחו את קרונות הרכבת הראשונים למחנות השמדה ואת הקרונות האחרונים לכפר אוטיק אטאקי (אוקראינה). במהלך הנסיעה ברכבת ערך "הקפות" עם ספר התורה שקיבל בירושה מאביו ועם הגיעו לכפר אוטיק הוגלה לעיר מוהיליב-פודילסקי [מוגילב] (אוקראינה). במשך כשנתיים וחצי שהה בעיירה בזורין (אוקראינה) ובמסירות נפש פעל לסייע ליהודי המקום. ביתו שימש לפעולות חסד והצלה חשאיות, ארגן "חדרים" ללימוד תורה עבור הילדים, הקים מקוואות, בשבתות ערך "שולחנות" ולאחר שנאסר באשמת ריגול הצליחו להבריחו בלילה מבית הכלא על ידי מתן שוחד לאחד הקצינים.
סייע לאלפים שחזרו ממחנות העבודה בשנת ה'תש"ד, עבר מהעיר טשרנוביץ (רומניה) לעיר דורוהי (רומניה), ייסד תלמוד תורה לילדי הפליטים וארגן שיעורי תורה למבוגרים. סרב לבקשת חסידיו לשוב לעיירה סירט והתגורר בעיר בראשוב (רומניה), הצטרף אל אחיו (אדמו"ר רבי חיים מאיר) שהתגורר בעיר אנטוורפן (בלגיה) ובמשך כשנה פעל יחד עמו לחידוש "אגודת ישראל" ולהקמת חסידות ויז'ניץ בארץ ישראל. על אף נכונות הקהילות באנטוורפן "מחזיקי הדת" ו"שומרי הדת" להתאחד סרב להצעתם להכתירו לרב ראשי ובחודש סיון ה'תש"ז עלה לארץ ישראל.
התיישב בחיפה וייסד את ישיבת "יחל ישראל" אליה נהרו צאצאים של ניצולי השואה ושל חסידיו מהעיירה סערט. בג' תמוז ה'תשי"ד החל בהקמת שכונת "רמת ויז'ניץ" ובמרכזה תלמוד תורה, ישיבה לצעירים, ישיבה גבוהה וכולל לאברכים ובסוף שנת ה'תשי"ח רכש בסמוך ל"רמת ויז'ניץ" שטחי בניה נוספים עבור הקמת שכונת "שערי אברהם".
נודע באהבתו לכל יהודי ובכישרונו המיוחד לזעום ולגעור תוך כדי חיוך ופנים מסבירות. לעיתים קרובות נסע לצורך מרפא להרי האלפים בשוויץ אולם החל מחג שבועות שנת ה'תשכ"ג סבל ייסורים גדולים ממחלת הריאות ובסוף חודש אב אושפז בבית רפואה "הדסה" בירושלים. ביום הראשון של ראש השנה ה'תשכ"ד שימש כבכל שנה כחזן בבית הכנסת בחיפה ולמחרת מצב בריאותו החמיר, לאחר ראש השנה אושפז בבית רפואה "אלישע" ולבקשתו שב לביתו בערב יום הכפורים והתפלל בחדרו במניין מצומצם. לבקשתו הוכנס לסוכה בלילה הראשון של חג הסוכות על מנת לערוך קידוש ולומר "ברכת הלבנה", למחרת ברך ונענע את ארבעת המינים כשהוא שוכב במיטתו ובחג שמחת תורה צווה לערוך בבית המדרש את ה"הקפות" בשמחה גדולה בעת שבחדרו נערכו "הקפות" במניין מצומצם. ימים ספורים לאחר מכן אושפז בבית הרפואה רמב"ם בחיפה וביום ראשון לאחר חצות היום יישר את כיפתו, ליטף את זקנו, כיסה את פניו בשתי ידיו והשיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
•    מקור ברוך

תמונת האוהל מפורסמת לעילוי נשמת איתן בן יצחק רפאל ז"ל
שנפטר בט"ז אייר ה'תשע"ב
באדיבות משפחתו שתחי'