חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
מרים הנביאה
תאריך הילולא: י' ניסן מקום קבורה: ירדן
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes

קדש [במדבר צין].

fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביה: עמרם.
אמה: יוכבד.
בעלה: כלב.
בנה: חור.
אחיה: אהרון הכהן ומשה רבנו.
סבא: קהת (מצד אביה), לוי (מצד אמה).
סבתא: אתה (מצד אמה).

נולדה במצרים.
'ותקרא את שמה מרים, בימים ההם החלו המצרים למרר חיי בני ישראל' (ילקוט שמעוני סימן קס"ה). 'למה נקרא שמה אפרת שפרו ורבו ישראל על ידיה... אחרחל זו מרים ולמה נקרא שמה כן על שם ותצאנה כל הנשים אחריה' (שמות רבה פרשה א'/י"ז), 'ולמה נקרא שמה עזובה שהכל עזבוה [מסורת הש"ס – שמתחילה חולנית הייתה... שעזבוה כל בחורי ישראל מלישא אותה]... צרה לחברותיה [מתקנאות ביופיה] צוהר שהיו פניה דומין כצהרים' (תלמוד בבלי סוטה י"ב/א').
שימשה כמיילדת במצרים ונקראה גם בשם "פועה" [רש"י – על שם שפועה ומדברת והוגה לוולד, כדרך הנשים המפייסות תינוק הבוכה]. 'שהופיעה פנים כנגד פרעה וזקפה חוטמה בו ואמרה לו אוי לו לאותו האיש כשיבוא הא-להים ליפרע ממנו. נתמלא עליה חמה להורגה. שפרה שהייתה משפרת על דברי בתה ומפייסת עליה. אמרה לו אתה משגיח עליה תינוקת היא ואינה יודעת כלום' (שמות רבה פרשה א'/י"ג).
"ותיראן המיילדות את הא-לוקים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים, ותחיין את-הילדים" (שמות א'/י"ז) – 'לא דיין שלא המיתו אותן אלא שהיו מספיקות להם מים ומזון' (תלמוד בבלי סוטה י"א/ב'). "ותאמרן המיילדות אל-פרעה כי לא כנשים המצריות העבריות, כי-חיות הנה בטרם תבוא אליהן המיילדת וילדו" (שמות א'/י"ט) "ויהי כי-יראו המיילדות את הא-לוהים, ויעש להם בתים" (שמות א'/כ"א). 'מרים נטלה חכמה שהעמידה בצלאל ויצא ממנו דוד שהיה מלך' (שמות רבה פרשה מ"ח/ד').
בעקבות גזרת פרעה אביה (עמרם) גרש את אמה (יוכבד) 'מרים הייתה אותה שעה בת שש שנים ואמרה אבא אבא פרעה היה טוב לישראל יותר ממך למה פרעה גזר בזכרים ואת בזכרים ובנקיבות פרעה גזר ספק נתקיימה גזירתו ספק לא ואתה גזרת ונתקיימה גזירתך כיון ששמע עמרם את דבריה' (פסיקתא רבתי מ"ג) חזר ונשאה לאישה 'הושיבה באפריון ואהרן ומרים מרקדין לפניה ומלאכי השרת אמרו אם הבנים שמחה' (תלמוד בבלי סוטה י"ב/א').
'שבע נביאות מי הן שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה ואסתר... שהייתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן ואומרת עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל' (תלמוד בבלי מגילה י"ד/א'). 'כיון שהטילוהו ליאור עמדה אמה וטפחה לה על ראשה. אמרה לה בתי והיכן נבואתך' (שמות רבה פרשה א'/כ"ב) על כן שמרה על משה בתיבה ולאחר שבת פרעה מצאה אותו, הציעה לה לקרוא למינקת "ותתצב אחותו מרחוק, לדעה מה-יעשה לו; ותרד בת-פרעה לרחוץ על-היאור ונערותיה הולכות על-יד היאור, ותרא את-התיבה בתוך הסוף ותשלח את-אמתה ותיקחה; ותפתח ותראהו את-הילד והנה-נער בוכה, ותחמול עליו ותאמר מילדי העברים זה; ותאמר אחותו אל-בת-פרעה האלך וקראתי לך אישה מינקת מן העבריות, ותינק לך את-הילד; ותאמר-לה בת-פרעה לכי, ותלך העלמה ותקרא את-אם הילד" (שמות ב'/ד'-ח').
'ותמת עזובה מלמד שנחלית ונהגו בה מנהג מתה. וגם כלב עזבה... אחר שנתרפאת עשה בה מעשה ליקוחין הושיבה באפריון ברוב שמחתו בה והחזירה הקדוש ברוך הוא לנערותה... וילדה לו בנים' (שמות רבה פרשה א'/י"ז).
לאחר שבני ישראל נגאלו ממצרים ונעשו להם ניסים בים סוף "ותיקח מרים הנביאה אחות אהרן את-התוף בידה, ותצאן כל-הנשים אחריה בתופים ובמחולות; ותען להם מרים, שירו לי-הוה כי-גאה גאה סוס ורכבו רמה בים" (שמות ט"ו/כ'-כ"א).
'שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל אלו הן משה ואהרן ומרים ושלוש מתנות טובות ניתנו על ידם... באר בזכות מרים' (תלמוד בבלי תענית ט'/א').
'ותדבר אהרן ומרים במשה... בפניו של משה דברו בו, אלא שכבש משה על הדבר' (ילקוט שמעוני סימן תשל"ח) 'והנה מרים מצורעת כשלג מלמד שנצטרעה כעוזה' (ילקוט שמעוני סימן תשמ"א). 'כבוד גדול חלק לה הקדוש ברוך הוא למרים באותה שעה אמר אני כהן ואני מסגירה אני חולטה ואני פוטרה' (תלמוד בבלי זבחים ק"ב/א'), בעבור שהמתינה למשה שעה אחת 'לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר' (תלמוד בבלי סוטה ט'/ב'), 'מלמד שנתעכב לה עמוד הענן' (מדרש שוחר טוב ט"ו).
בשנת ב'תפ"ט "ויבאו בני-ישראל כל-העדה מדבר-צין בחודש הראשון וישב העם בקדש, ותמת שם מרים ותקבר שם; ולא-היה מים לעדה [רש"י – מכאן, שכל מ' שנה היה להם הבאר בזכות מרים]" (במדבר כ'/א'-ב').
'ששה לא שלט בהן מלאך המוות ואלו הן אברהם יצחק ויעקב משה אהרן ומרים... בנשיקה מתה... שבעה לא שלט בהן רמה ותולעה ואלו הן אברהם יצחק ויעקב משה אהרן ומרים ובנימין' (תלמוד בבלי בבא בתרא י"ז/א').