חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
רבי יהודה נשיאה [הראשון]
תאריך הילולא: לא ידוע מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:
צפת: מכביש 8900 לעלות לכיוון ביריה, להמשיך כ – 1 קילומטר ובכיכר לפנות שמאלה. לאחר כ – 700 מטר לפנות ימינה, להמשיך כ – 700 מטר עד לשביל העפר שמצד שמאל של הכביש ובשביל העפר להמשיך כ – 1 קילומטר עד לציון שמימין לשביל.
(בסמוך ציוני אביי, דימי מנהרדעא, רבא ורב פפא).
הארה: ציון ר' יהודה הנשיא (מחבר המשנה) נמצא בבית שערים.
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikd
אביו: רבן גמליאל [השלישי].
בנו: רבן גמליאל [הרביעי].
אחיו: הלל.
סבא: ר' יהודה הנשיא (מצד אביו).
מוריו: רבן גמליאל השלישי [אביו], רבי חייא.
מתלמידיו: ריש לקיש.

האחרון לצאצאי הלל שכיהן גם כראש ישיבה וגם ראש הסנהדרין, חי בארץ ישראל בדור הראשון לאמוראים נקרא גם בשם 'ר' יודן נשיא' ור' שמלאי היה שמשו.
בלשון המשנה והברייתא נקרא בשם "הנשיא" ובארמית נקרא "נשיאה" על מנת להבדיל בינו ובין סבו (ר' יהודה הנשיא) – מסדר המשנה.
יש המכנים אותו "ר' יהודה נשיאה הראשון" בכדי להבחין בינו ובין נכדו ויחד עם חכמי דורו מכונה בשם 'רבותינו'.
אף על פי שנמנה על דור האמוראים נזכר בברייתות היות וחכמי דורו עסקו בסידור הברייתות והתוספות!
התגורר בציפורי ובטבריה. בתוקף סמכותו הכריח את העם לציית להוראות החכמים (תלמוד ירושלמי כתובות פרק ט' הלכה ב') יחד עם בית דינו התיר שמן של גויים לאחר שבדק ומצא כי איסור אכילת שמן של גויים הינה גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה (תלמוד בבלי עבודה זרה ל"ח/ב') וחכמי דורו הוסיפו היתר זה במשנה אולם כאשר נתבקש להתיר גם פת שאפה גוי חשש 'אם כן קרו לן בית דינא שריא' (תלמוד בבלי עבודה זרה ל"ז/א') ועל כן סירב להתיר.
התנהג בענווה ובגדיו היו פשוטים (תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ב' הלכה ו') וכאשר 'גזר תעניתא בעי רחמי ולא אתא מיטרא אמר כמה איכא משמואל הרמתי ליהודה בן גמליאל אוי לו לדור שכן נתקע אוי לו למי שעלתה בימיו כך חלש דעתיה ואתא מיטרא' (תלמוד בבלי תענית כ"ד/א').
טען כי 'אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן' ופסק 'אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש' (תלמוד בבלי שבת קי"ט/ב').
בשנת תקמ"ב לשטרות לערך השיב את נשמתו ליוצרה והתירו לכוהנים להיטמא לו 'כד דמך רבי יודא נשיאה בר בריה דרבי יודה נשיאה דחף רבי חייא בר אבא לרבי זעירא בכנישתא דגופנא דציפורין וסאביה' (תלמוד ירושלמי ברכות פרק ג' הלכה א') אחריו ראשות הסנהדרין הייתה נפרדת מראשות הישיבה.