חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
המקובל רבי מסעוד הכהן אלחדאד
תאריך הילולא: כ''ד סיון מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:ways
ירושלים: הר הזיתים.
שער הרש"ש ימינה שורה שלישית מהקיר.
[קברו חולל בשנות השלטון הירדני! בכ"ב סיון ה'תשע"ו מקום קבורתו אותר].
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadik
אביו: ר' דוד.
אמו: מרת חנה.
אשתו: רבקה מסעודה (בזיווג ראשון), קלארה (בזיווג שני).
בנו (היחיד): מזיווג שני – ר' יוסף.
בנותיו: מזיווג ראשון – לאה תמו תמר (בעלה ר' יצחק צייאג), רחל (בעלה ר' דוד הכהן). מזיווג שני – בת שבע (בעלה יוסף ספורטס), יונה פלומבה (בעלה חיים כהן) ושרה שרינה (בעלה ציון דהאן).
סבא: המקובל שלמה נחמיאס (מצד אמו).
מוריו: המקובל רבי ידידיה רפאל חי אבולעפיה [היר"א], ר' שלמה בוחבוט (בעל "קהלת שלמה"), המקובל רבי ששון בכר משה (בעל "שמן ששון").
מתלמידיו: המקובל רבי וידאל אנג'ל (בעל "מצודת הרוו"א"), המקובל רבי עובדיה הדאיה (בעל "ישכיל עבדי"), המקובל רבי שלום הדאיה (בעל "שלום לעם").

נולד בשנת ה'תק"ף במרוקו למשפחת כוהנים המיוחסת עד לעולי בבל בתקופת עליית עזרא הסופר.
בנעוריו עלה עם הוריו לארץ ישראל והתגורר בירושלים. יומם ולילה שקד על לימוד התורה, ש"ס, פוסקים, אגדה ומדרש.
נשא לאשה את רבקה מסעודה ולאחר פטירתה נשא לאשה את בתה של רחל ישי.
בשנת ה'תרכ"ז החל להתעמק בלימוד תורת הנסתר בישיבת המקובלים "בית א-ל" בירושלים.
בכ"ז אב ה'תרמ"ב נפטר אביו.
בשנת ה'תרנ"א יצא כשד"ר [שליח דרבנן] מטעם הישיבה לאיסוף כספים בארצות צפון אפריקה. בשנת ה'תרס"ב יצא בשנית כשד"ר לפורטוגל ושהה בביתו של ר' ישועה הלוי (בעל "לי ישועה"), בהגיעו לג'רבה (תוניסיה) חלה ובמשך כשנה ר' ישראל זיתון (בעל "משפט כתוב") סייע לו יחד עם יהודי הקהילה.
לאחר פטירת המקובל רבי ששון בכר משה (בעל "שמן ששון") בי"ח ניסן ה'תרס"ג מונה במקומו לראש ישיבת "בית א-ל" ועמד בראש הישיבה עד לפטירתו. לרוב שימש כחזן בתפילות והתפלל בסידור הרש"ש [רבי שלום מזרחי שרעבי] עם כוונות האר"י [רבי יצחק לוריא אשכנזי]. השיב לשאלות שהופנו אליו מארצות צפון אפריקה והעניק הסכמות אחדות לספרים העוסקים בתורת הנסתר. הכיר בפניו של כל אדם מאיזה שבט הוא, התפרסם כפועל ישועות ובענוותנותו נהג תמיד לחתום מ"ך שהם גם ראשי תיבות שמו – מסעוד כהן.
סידר את דרשותיו כמחזור חיי האדם מן הלידה ועד לפטירה לפי ימות השנה ובשנת ה'תרס"ו הוציאם לאור בספרו "כח מעשיו הגיד לעמו" ובראשי התיבות כ"ח רמז לשמו – כהן חדאד מעשיו הגיד – מסעוד [שין מתחלפת בסמך]. לספרו על פרשיות השבוע קרא "בן מכבד אב" ראשי תיבות – מסעוד כהן בן דוד. בשנת ה'תרפ"א הוציא לאור בסיועו של המקובל רבי שלום הדאיה שאלות ותשובות בהלכה ובקבלה בספר "שמחת כהן" ושוב רמז לשמו – שאלות מסעוד חדאד תשובות כהן.
בהיותו בגיל 87 נולד בנו היחיד – ר' יוסף ובגיל 100 כתב עבורו את דרשת הבר מצווה.
לאחר שאיבד את יכולתו ללכת בכוחות עצמו תלמידיו נשאו אותו לישיבה על כתפיהם בחגים ובשבתות על מנת שיוכל לשמש כמנהגו כשליח ציבור.
בחצות יום שישי שנת ה'תרפ"ז השיב את נשמתו ליוצרה והובא לקבורה טרם כניסת שבת.
מספריו:
•    בן מכבד אב (ק)
•    כח מעשיו הגיד לעמו (ק)
•    שמחת כהן (ק1/ק2)

המידע באדיבות ר' אבישי בר אושר