חברי MyTzadikהרשמה חינם!
אדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמאן - הצדיק משטפנשט
תאריך הילולא: כ''א תמוז מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה

תל אביב (גבול גבעתיים): בית החיים האזרחי "נחלת יצחק"
הציון נמצא בחלקה מצד שמאל כ – 50 מטר מהכניסה לבית החיים מתחת לסככת צל.

אביו: אדמו"ר רבי מנחם נחום משטפנשט.
אמו: הרבנית פערל.
אשתו: הרבנית שרה צפורה (בזיווג שני).
אחיותיו: הרבנית בת שבע (בעלה אדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאדז'וד), הרבנית גיטל (בעלה אדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא-הראשון).
סבא: אדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין (מצד אביו), ר' אליעזר קושאנסקי (מצד אמו).
סבתא: הרבנית שרה (מצד אביו).
מתלמידיו: אדמו"ר רבי אליעזר זוסיא מסקולען, אדמו"ר רבי חיים זאנוויל אברומוביץ מרימניץ, ר' משה ויס [המכונה ר' משה בטלן].

הצדיק משטפנשט נולד בנר ראשון של חנוכה – כ"ה כסלו ה'תר"ח בעיירה שטפנשט (רומניה). בהוראת סבו (הרוז'ינר) שעל ברכיו הוכנס בבריתו של אברהם אבינו נקרא בשם 'אברהם' על שם ר' אברהם המלאך ו'מתתיהו' שיהיה בעל כח כמו מתתיהו הכהן הגדול להמשיך ישועות ורפואות לעם ישראל.
טרם הגיע לגיל 3 סבו (הרוז'ינר) לימד אותו את אותיות הא'-ב' וכאשר הגיע לאות י' אמר לו: 'כעת עשיתיך יהודי טוב'. בהגיעו לגיל מצוות אמר אביו: 'בני מתתיהו, הוא כעץ שאינו עושה פירות' [ואכן לא הותיר אחריו זרע של קיימא] ובאחד הפעמים אביו התבטא: 'בני אברהם מתתיהו הוא אדם השלם'.
בי"ח חשון ה'תרכ"ב נשא לאישה את בתו של ר' יחיאל רובין [לדעה שנייה נשא לאישה את בתו של ר' יצחק רייך] ונסמך על שולחן אביו בשטפנשט.
בזיווג שני נשא לאישה את בת דודו (ר' יוסף מונזון).
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרכ"ט, סירב לקבל את עול הנהגת החסידות בגיל כה צעיר, אולם בעקבות הוראת הדודים [בניו של הרוז'ינר] ובקשותיהם החוזרות ונשנות של החסידים, החל לכהן כאדמו"ר השני לחסידות שטפנשט.
אלפי חסידים נהרו לביתו ואת כולם קיבל בסבר פנים יפות. יהודי רומניה ראו בו כראש ל"ו צדיקי הדור, כינו אותו 'מארלה ראבין דין שטפנשט' [הרבי הגדול משטפנשט] והשפעתו על יהודי רומניה ואף על גויים הייתה עצומה.
מיעט לצאת מביתו ולא השתתף באירועים למעט חופות שנערכו בחצר בית המדרש [ה'קלויז']. בחנוכה ביקר את קהילות היהודים בעיירות שבין שטפנשט [מחוזה הצפוני של רומניה] ליאס, במשך מספר חודשים מחודשי החורף שהה בחצרו בעיר יאסי (רומניה) ופעם אחת בלבד נסע לבוקרסט (רומניה) ונפגש עם אנשי השלטון שאף הם רחשו לו כבוד.
את רבבות האנשים שנהרו לביתו לקבלת ברכה ועצה נהג לשאול 'היש לך אמונה?' וכאשר המענה היה חיובי, העניק את ברכתו במילים: 'לך לביתך והשם יתברך יעזור לך'. יהודי רומניה שהגיעו אליו על מנת להתייעץ וזכו לקבל את ברכתו, נוכחו כי חולים נתרפאו ועקרות נפקדו באופן ניסי.
למרות הנהגתו האצילית והמלכותית הסתפק במועט. בין יתר סיגופיו מעולם לא עירב סוכר בתה אלא נטל לפיו מחצית קוביית סוכר, לא השתמש בגפרורים והצית סיגריה במנורת הנפט. העניק צדקה ביד רחבה ולעיתים מסר ליתומים ולאלמנות את כל כספי הפדיונות שקיבל. דאג בקביעות יומיומית לכל צרכיהם ומחסורם של כ – 100 חסידים נבחרים אשר כונו ה'יושבים' היות וישבו בבית המדרש שבחצרו ועסקו בתורה.
מעולם לא נזקק לרופא וברכת הסבא שיהיה בעל כח כמו מתתיהו נתקיימה בו פיזית ורוחנית. התפלל במשך שעות מבלי להשמיע קול, את תפילת שחרית סיים בשעות הצהריים ורק אז הוכנס אוכל לחדרו אולם לאחר שאכל מעט דאג שיעבירו את מגשי האוכל המלאים ל'יושבים' בבית המדרש. השיב בכתב לשאלות שהופנו אליו מכל העולם, במשך כל שעות לפני הצהרים שקד על לימוד תורת הנגלה והנסתר ותמיד החזיר את הספרים למקומם על מנת שאיש לא ידע במה למד. הסתיר את הנהגותיו, המעיט באמירת דברי תורה, בתפילת מוסף של ראש השנה עמד שחוח כשעתיים רצופות מבלי להניע אבר וכן ב'נענועים' של ארבעת המינים בחג הסוכות עבד את בוראו שעות ארוכות.
בקיץ ה'תרל"ח ליווה את אחותו אל חופתה.
בשנת ה'תרצ"ב חלה אולם המשיך בפעילותו ובחצות ליל שבת שנת ה'תרצ"ג נישק את הציצית והשיב את נשמתו ליוצרה.
לאחר פטירתו, שלושה מראשי הקהילה יחד עם הגבאים הצטוו לשמור את כלי הכסף שהיו בביתו במקום מסתור ואת כתר הזהב שנבנה בהוראת אביו העבירו לכספת בבנק בעיר יאסי. על מנת להנציח את שמו הקימו החסידים עוד במהלך ימי השבעה על פי צוואתו ובקשתו המפורשת ישיבה בחצר האדמו"ר בשם "בית אברהם" שבראשה עמד ר' יוסף ברייאר (אב"ד שטפנשט) אשר התקיימה עד מלחמת העולם השנייה, במהלכה העיר הוחרבה ויהודיה הוגלו ונפוצו לכל עבר.
36 שנה לאחר פטירתו, בג' חשון ה'תשכ"ט העלו את ארונו מבית החיים בעיר שטפנשט ברומניה לארץ ישראל וכאשר פתחו את הארון נדהמו לראות את גופו שלם!
על שמו נקראים מוסדות שטפנשט באלעד, בני ברק, גבעתיים הכוללים: תלמוד תורה, כולל וישיבת אברכים, מרכזי תמחוי לנזקקים, בתי כנסת ומכון הוצאת ספרים 'מכון וספריה תורנית תורת אמת – שטפנשט'
.

קבלת הבקשות בהשתטחות על הציון ע"פ מסורת זקני החסידים:
• לתת צדקה למוסדותיו.
• לבקש רק על דבר אחד.
• לבקש בחזקה (להתעקש).
• לבוא בנסיעה מיוחדת ולא בדרך אגב.
• אמירת מזמורי תהילים בסדר להלן ו'אנא בכח'.