אביו: יעקב אבינו.
אמו: לאה אמנו.
בניו: אהד, יכין, ימואל, ימין, צחר ושאול.
אחיו: יהודה, ראובן, לוי, יששכר, זבולון (מאמו). דן, נפתלי (מבלהה). גד ואשר (מזלפה). יוסף ובנימין (מרחל).
אחותו: דינה.
סבא: יצחק אבינו (מצד אביו), לבן (מצד אמו).
סבתא: רבקה (מצד אביו).

כל השבטים נולדו לאחר 7 חודשי הריון (פירוש מהרז"ו – בראשית רבה פ'/י') והבן השני של יעקב נולד בכ"א טבת שנת ב'קצ"ד/ה "ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי-שמע י-הוה כי-שנואה אנכי ויתן-לי גם-את-זה ותקרא שמו שמעון" (בראשית כ"ט/ל"ג).
בגיל 13 מסר את נפשו על דינה אחותו יחד עם אחיו (לוי) (בראשית רבה פ'/י') "ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני-בני-יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על-העיר בטח, ויהרגו כל-זכר; ואת-חמור ואת-שכם בנו הרגו לפי-חרב ויקחו את-דינה מבית שכם ויצאו" (בראשית ל"ד/כ"ה-כ"ו). לאחר שהרגו את שכם 'נשבע לה שמעון שהוא נוטלה' (בראשית רבה פ'/י"א).
אמר לאחיו (לוי) הנה בעל החלומות הלזה בא והשליך את יוסף לבור. כאשר ירד עם אחיו למצרים על מנת לרכוש מזון בשנות הרעב, יוסף חשש שיחד עם לוי ינסה להרוג אותו ועל כן "ויקח מאתם את-שמעון ויאסור אתו לעיניהם" (בראשית מ"ב/כ"ד). 'אמר שמעון לאחיו כך עשיתם ליוסף כך אתם מבקשים לעשות לי. אמרו לו מה נעשה ימותו אנשי בתינו ברעב, אמר להם עשו מה שתרצו עכשיו אראה מי יכניס אותי בבית האסורים. באותה שעה שלח יוסף אצל פרעה ואמר לו שלח לי שבעים גיבורים מאצלך שמצאתי ליסטים ואני מבקש ליתן עליהם כבלים. באותה שעה שלח לו והיו מסתכלים אחי יוסף מה היה מבקש לעשות אמר יוסף לאותן גיבורים הכניסו את זה בבית האסורין כיון שקרבו אצלו צווח בהם כיון ששמעו קולו נפלו על פניהם ונשתברו שיניהם והיה מנשה יושב לפני אביו אמר לו אביו קום אתה. מיד עמד מנשה והכהו מכה אחת והכניסו בבית האסורים ונתן עליו כבלים' (בראשית רבה צ"א/ו'). 'לעיניהם אסרו כיון שיצאו להם היה מאכילו ומשקו מרחיצו וסכו' (בראשית רבה צ"א/ח').
נפטר במצרים בגיל 120 (ילקוט שמעוני שמות קס"ב) בשנת ב'שי"ד/ב'שט"ו. הועלה לארץ ישראל ביציאת בני ישראל ממצרים 'את שמעון ולוי קברו בעיר מצדא אשר ניתנה לבני שמעון' (ספר הישר סוף יהושע).