חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
אדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה
תאריך הילולא: ו' טבת מקום קבורה: פולין
דרכי גישה
שיניאווה [שינובה]: רחוב זיאלונה 37
אביו: אדמו"ר רבי חיים מצאנז (בעל "דברי חיים").
אמו: הרבנית רחל פייגא.
אשתו: הרבנית טויבא [טובה] (בזיווג ראשון), הרבנית דבורה (בזיווג שני), הרבנית בריינדל (בזיווג שלישי), הרבנית חנה רחל (בזיווג רביעי), הרבנית חיה שיינדל (בזיווג חמישי).
בניו: מזיווג ראשון – ר' נפתלי. מזיווג שני – אדמו"ר רבי משה משינובה. מזיווג רביעי – אדמו"ר רבי אברהם שלום מסטרופקוב, ר' אריה לייביש מטרנוב, אדמו"ר רבי שמחה ישכר דוב מצ'שאנוב.
בנותיו: מזיווג ראשון – שפרינצה רייזל (בעלה ר' פנחס פרנקל-תאומים). מזיווג שני – חיה שרה (בעלה ר' אלעזר בינדיגר משיניאווה). מזיווג רביעי – מרים מלכה (בעלה ר' נפתלי רובין מווישניצה) ופייגא ביילא (בעלה ר' מנחם מנדל הלברשטאם אב"ד דוקלה).
אחיו: ר' אהרון מצאנז, אדמו"ר רבי ברוך מגורליץ, אדמו"ר רבי דוד מקשאנוב ור' מאיר נתן. אחים חורגים: אריה לייבוש, ר' יצחק ישעיה מטשחויב ואדמו"ר רבי שלום אליעזר מרצפרט [אויפהרטו].
אחיותיו: מרים (בעלה ר' משה אונגר מדומברובה), יוטא (בעלה ר' אליעזר ירוחם בארון מקראקא) והרבנית רייצא (בעלה אדמו"ר רבי מרדכי דב טברסקי מהורנוסטייפל). אחיות חורגות: הרבנית גיטשה (בעלה ר' בצלאל יהושע מוסקוביץ מגלינא [הליניאני]), הרבנית טילא (בעלה אדמו"ר רבי אהרן הורוביץ מדז'יקוב-בייטש), נחמה (בעלה ר' יצחק טוביה רובין מצאנז) ופריידל (בעלה ר' אלעזר הלוי רוזנפלד מאושפיצין).
סבא: ר' אריה ליבוש (מצד אביו), ר' ברוך תאומים פרנקל מלייפניק בעל "ברוך טעם" (מצד אמו).
סבתא: מרים חיה (מצד אביו), יוכבד רבקה (מצד אמו).
מוריו: אדמו"ר רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ (בעל "אור ישע"), ר' צבי הירש מרימנוב, אדמו"ר רבי שר שלום מבעלזא.
מתלמידיו: אדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש (בעל "מנחת אלעזר"), רבי ישראל חיים פרידמן (בעל ליקוטי מהרי"ח), אדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי הולשטוק מאוסטרובצה (בעל "מאיר עיני חכמים"), אדמו"ר רבי משה יצחק גווירצמן מפשעווארסק, אדמו"ר רבי נתן נחום הכהן רבינוביץ מקרימילוב, ר' עקיבא הכהן ליבר מיאשניצא.

נולד בכ' שבט ה'תקע"ה בעיירה טרנוגרוד (פולין).
מילדותו היה נוסע עם אביו לצדיקי דורו ומנעוריו נודע בצדקותו ועבד את ה' במסירות נפש. העריץ את אדמו"ר רבי שר שלום מבעלזא ואף נהג בעניינים שונים כמנהגו ולא כמנהג אביו.
בגיל 15 נשא לאשה את בתם של הרבנית חנה ואדמו"ר רבי אריה לייבוש ליפשיץ מווישניצה (בעל "אריה דבי עילאי"), עבר להתגורר בעיר שאטוראליאויהיי [אויהל] (הונגריה), נסמך על שולחנו של אדמו"ר רבי משה טייטלבוים (בעל "ישמח משה") [חותן של חמיו] ושקד יומם ולילה על לימוד התורה יחד עם אדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט (בעל "ייטב לב") [נכדו של אדמו"ר רבי משה טייטלבוים].
כעבור 9 שנים זוגתו (הרבנית טובה) נפטרה ובט"ו שבט ה'ת"ר נשא לאשה את בתו של ר' מרדכי זילברשטיין – אב"ד אולשיצה [הולשיץ] (פולין) [חתנו של אדמו"ר רבי אריה לייבוש ליפשיץ מווישניצא] אך לאחר 7 שנים שוב זוגתו (הרבנית דבורה) נפטרה. נשא לאשה את בתם של הרבנית שרה ואדמו"ר רבי יהודה צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב שכיהן כרב העיירה רוזדיל (אוקראינה) ועבר להתגורר בסמוך לחותנו אולם לא נולדו להם ילדים. ניהל את הישיבה המקומית, התעמק גם בלימוד קבלה ולאחר פטירת חותנו בז' חשון ה'תר"ח החל לכהן במקומו כרב בעיירה רוזדיל.
לאחר שהתאלמן בפעם השלישית לא רצה שוב להתחתן אולם מורו (אדמו"ר רבי שר שלום רוקח מבעלזא) ציווה עליו לשאת אשה. בשנת ה'תרט"ו נשא לאשה את בתם של אטל ור' צבי הירש רמר"ז [אב"ד לעשנוב] שהייתה אלמנה, נולדו להם שלושה בנים ושתי בנות ובשנת ה'תרט"ז החל לכהן כרב בעיירה שיניאווה [שינובה] (פולין).
לאחר שגם זוגתו הרביעית (הרבנית חנה רחל) נפטרה נשא לאשה את בתם של ביילא גיטל ור' אברהם גווירצמן מהעיר גורליצה [גורליץ] (פולין) ולא נולדו להם ילדים.
בשנת ה'תרכ"ב לערך אחיו החורג (אריה לייבוש) שהיה בגיל 7 נפטר בפתאומיות.
לאחר פטירת בנו הבכור (ר' נפתלי) בכ"א כסלו ה'תרכ"ד התאבל עליו ימים רבים והוציא לאור את ספרו "אילה שלוחה".
בשנת ה'תרכ"ח עבר לכהן כרב בעיר סטרופקוב (סלובקיה). בשנת ה'תרכ"ט ביקר בארץ ישראל ושהה בירושלים, בהגיעו לצפת ייסד מקווה ואת בית כנסת "צאנז". לאחר פטירת אביו בכ"ה ניסן ה'תרל"ו כיהן כאב"ד [אב בית דין] בעיר צאנז (פולין) במשך שנה אחת ובשנת ה'תרמ"א שב לעיירה שיניאווה והחל לכהן כאדמו"ר הראשון לחסידות שינובה.
ניכר בחכמתו ובקיאותו בכל התורה וידע בעל פה את כל חלקי ה"שולחן ערוך". התפרסם כפועל ישועות ונודע כגדול אדמו"רי גליציה בדורו. גם אדמו"רים ובני אדמו"רים נמנו על האלפים שנהרו לחצרו ואדמו"ר רבי צבי הירש שפירא ממונקאטש (בעל "דרכי תשובה") כינה אותו "הרבי של הרביים".
התפלל בהתלהבות, העניק חומש [20 אחוז] מהכנסתו לצדקה והקפיד על קיום כל פרט בענייני הלכה. מידת האמת היה טבועה בו ונהג תמיד לבקש בתפילתו 'נחני בדרך האמת'. לא נהג לומר דברי תורה כל שבת אלא רק אם שקל את הדברים במאזני צדק ובהתבודדות מחשבתו הקדושה ובדבקות רב ועצום. כתב חידושים על גבי הספרים שלמד בהם. לעיתים השיב בפלפול ארוך לפונים אליו בשאלות שונות. הוציא לאור את הספר "זהרי חמה" ובשנת ה'תרנ"ז הוציא לאור את הספר "אור החמה" (למקובל רבי אברהם אזולאי).
בשנת ה'תרנ"ט השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• דברי יחזקאל (ק)

התמונות באדיבות K. Bielawski