חברי MyTzadikהרשמה חינם!
לצורך אימות אנושי יש לסמן
fjrigjwwe9r3tbl_mysite_mytzadikAds:code
רבי צבי הירש אשכנזי - החכם צבי
תאריך הילולא: א' אייר מקום קבורה: אוקראינה
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzad
לבוב: בית הקברות נהרס
(במקום נטמנו גם: הט"ז, רבי יהושע פלק כץ [הראשון], רבי יוסף שאול הלוי נתנזון, רבי יעקב משולם בורנשטיין, רבי מרדכי זאב הלוי סגל איטינגא).
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes
אביו: ר' יעקב ז'ק.
אמו: נחמה.
אשתו: מרת שרה רבקה (בזיווג שני).
בניו: ר' אברהם משולם זלמן (בעל "דברי רב משולם"), ר' אליקים גצל, ר' אפרים מבראדי, ר' דוד מיאריטשוב, ר' יעקב ישראל עמדין [יעב"ץ], ר' משה, ר' נתן מבראדי.
בנותיו: דבורה, לאה (בעלה ר' ליזרל), מרים (בעלה ר' אריה לייב מאמסטרדם), נחמה (בעלה ר' נפתלי הירץ), פריידה (בעלה ר' יעקב חריף) ורחל (בעלה ר' יצחק איזנשטט).
סבא: ר' בנימין זאב (מצד אביו), ר' אפרים הכהן כץ בעל "שער אפרים" (מצד אמו).
סבתא: הילדה (מצד אמו).
מורו: ר' אליהו קובו.

נולד בשנת ה'ת"ך בעיירה קטנה במורביה (צ'כיה) למשפחה שנהגה לחתום את שמה – ז"ק: כי היו זרע קודש ואת שמו נהג לחתום 'צבי': ראשי תיבות צבי בן יעקב.
עבר עם משפחתו לאובן ישן [אובודה] (הונגריה) ומילדותו ניכר בחריצותו ובכושר זיכרונו המופלא. לאחר ששקד על לימוד התורה עם אביו וסבו (ר' אפרים הכהן) נשלח לעיר סלוניקי (יוון) כדי ללמוד את דרכי חכמי הספרדים ולמד יחד עם ר' אליהו קובו. נהג בפרישות, רכש ידע בפילוסופיה, דקדוק ובשפות שונות: איטלקית, גרמנית, טורקית וספרדית. התפרסם בכל העולם כגאון אדיר ובגיל 18 בית הדין הגדול של קושטא [קונסטנטינופול] [כיום איסטנבול] (טורקיה) הסמיך אותו והעניק לו תואר "חכם". כעבור שנתיים חזר לאובן והתחתן אולם בשנת ה'תמ"ו ביתו התמוטט מפגיעת פגז ואשתו ובתו היחידה נהרגו.
כאשר שמע כי אביו ואמו נשבו על ידי חיילים החל לנדוד וקהילות התחרו ביניהן להשיג את הסכמתו לכהן אצלם כרב הקהילה. בהגיעו לסרייבו (בוסניה והרצגובינה) כיהן כרב הקהילה וכעבור זמן קצר עבר לברלין (גרמניה).
בשנת ה'ת"ן לערך נשא לאישה את בתו של ר' משולם זלמן מירלס נוימרק [אב"ד אה"ו: אלטונה, המבורג ואנדסבק] והתגורר בעיר אלטונה (גרמניה) במשך כ-20 שנה. עשה שותפות עם סוחר על מנת שיוכל לשקוד על לימוד התורה אך בסוף שנת ה'תנ"ו השותף ברח עם כל כספו ומרוב דאגה שמא יזדקק לבריות נפל לדיכאון. הרופאים התייאשו ממצבו ולאחר שבעצתם נסע למקום מרפא של מעיינות חמים שב לבריאותו. למרות שהיה ברשותו כתב ערבות מאביו של השותף, כאשר שמע כי בגלל מעשי בנו הינו חולה מאוד קרע את השטר ושלח אליו.
על מנת לסייע לו בפרנסת ביתו מבלי שיזדקק לתרומות, אחדים מעשירי הקהילה באלטונה שיתפו אותו בעסקים וכל עסקה מוצלחת שנזדמנה להם חלקו עמו ברווחים.
לאחר פטירת חותנו מונה במקומו בשנת ה'תס"ו לאב"ד [אב בית דין] ורב הקהילות אלטונה, המבורג ואנדסבק. שניים מעשירי הקהילה באלטונה התנגדו לו ועל כן הוחלט למנותו לצד חתנו של אחד העשירים וכל חצי שנה יתחלפו בתפקיד. למרות משכורתו הדלה שנא את הבצע והסתפק במועט, לא הסכים לקבל מתנות והיה וותרן בממונו. התפרנס ממכירת יין כשר שהכין באיטליה ובצרפת וייסד ישיבה אליה נהרו תלמידי חכמים מליטא ומפולין. יומם ולילה שקד על לימוד התורה ונודע כבקי בספרי שו"ת רבים, משנה, הלכות ואגדות, תלמוד בבלי, ארבעה טורים, ספרי קבלה וכתבי האר"י. קיבל כל אדם בסבר פנים יפות, העניק עצה וסיוע לכל נזקק והשיב לשאלות הלכתיות שהופנו אליו מחכמי אשכנז, פולין ומקהלות ספרדים. ישן כארבע שעות ביממה, מיעט באכילה ולא אכל מאכלים גסים ועבים, מעולם לא שינה בדיבורו ולא נשמע ממנו דברי שחוק וליצנות. נהג לא להתערב במהלך דרשה ועל מנת שלא יפרשו את שתיקתו כהסכמה לדברים הנאמרים על כן לא הלך לבית הכנסת בעת הדרשה. פעל לתיקון ענייני הדת בעיר, דאג להכנת מצות כשרות עבור פסח, ביטל את מנהג הנשים להיטהר אחר הלידה ולשהות מלטבול במשך חודשים אחדים, השפיע על עשירי הקהילה לגמול חסדים ולתת צדקה ביד רחבה ואחדים מהעשירים העניקו לו את כספי הצדקה על מנת שיחלק לנזקקים, התריע בפני גדולי אשכנז על אובדן כספי הצדקה עבור עניי ארץ ישראל האשכנזים בידי הגבאים ואת הכספים שנאספו בקהילתו שלח לאחד מחכמי חברון ודאג שיחולקו לעניי האשכנזים המתגוררים בירושלים.
לאחר שנטש את קהילת אלטונה חזר לבית מדרשו וחלה מאוד עד שהרופאים נאלצו להקיז לו דם. כעבור כחצי שנה קהילת היהודים באמסטרדם (הולנד) הציע לו לכהן כרב אולם רק לאחר שהסכימו להעלות את משכורתו כדי שלא יזדקק למתנות מאנשי הקהילה עבר עם בני ביתו בשנת ה'ת"ע לאמסטרדם והחל לכהן כרב ואב"ד לקהילת האשכנזים.
אחת מבנותיו נפטרה בצעירותה ונקברה באמסטרדם.
השכיר בית מגורים גדול על חשבונו היות והבית שהעניקה לו הקהילה היה קטן עבורו, באחד החדרים ייסד בית כנסת ובית מדרש ואת כל ההכנסות שקצבו לו עבור עריכת גיטין וחליצות העניק לתלמידי בית המדרש. אף על פי שמצבו הכלכלי היה דחוק עד שנאלץ למכור את כלי הכסף שהביא עמו דבק במנהגו לא לקחת מתנות, הציב על שולחנו קופה גדולה ונעולה ואת כל הכספים שאנשי הקהילה שהגיעו אליו הכניסו לתוכה חילק לצרכי ציבור. אחדים מראשי הקהילה שגרמו למחלוקת גדולה בבחירת החזן ניסו להדיחו ממשרתו אולם גם עשירי הקהילה הספרדית תמכו בו וכעבור 3 שנים ראשי הקהילה שעוררו את המחלוקת הוחלפו. הטיל חרם ונידוי על ראש הכת המשיחית ובעקבות מחלוקת בעניין עם קהילת הספרדים החליט לעזוב את אמסטרדם.
באמצע חורף ה'תע"ד שלח את משפחתו לעיר אמדן (גרמניה) ולבקשת הקהילה הספרדית בלונדון נסע לאנגליה אולם סרב להפצרותיהם לכהן כרב ואב"ד הקהילה בטענה כי הינו אשכנזי ורצונו שגם יוצאי חלציו ימשיכו לנהוג במנהגי האשכנזים.
בתחילת שנת ה'תע"ה עזב את ברסלוי בדרכו לפולין.
בחורף ה'תע"ח מונה לרב הקהילה בעיר לבוב (אז פולין כיום אוקראינה), לא חשש מאיש ואהב צדק למרות שהעליבו אותו ומיררו את חייו על יושרו. לאחר שהוזמן למשפט על ידי אחד מתקיפי הקהל וקיבל רישיון מהממשלה לדון אפילו דיני נפשות כל פרנסי הקהל נכנעו לפניו ואפילו גויים הגיעו אליו לדון בענייניהם. דאג לענייני הכלל והפרט שיהיו מונהגים ביושר על פי התורה, הדריך את המלמדים ותיקן את סדר הלימוד כדברי המשנה להתחיל בלימוד המקרא ולאחר מכן ללמוד משנה.
בליל יום שני של ראש חודש אייר ה'תע"ח השיב את נשמתו ליוצרה ובכל פולין התאבלו על פטירתו, שרי השלטון שהשתתפו בהלווייתו אמרו כי משיח היהודים הגיע לפולין והמה המיתוהו וכאשר הגיע הידיעה על פטירתו הספידוהו ונהגו באבלות בקהילות היהודים בגרמניה, הולנד ואנגליה.
מספריו:
•    חכם צבי: שו"ת (ק)