חברי MyTzadikהרשמה חינם!
המקובל אברהם חיים רחמים
תאריך הילולא: א' תמוז מקום קבורה: ישראל
דרכי גישה
fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:waysdes

ירושלים: הר המנוחות

fjrigjwwe9r0tbl_mysite_mytzadik:tzadikdes

אביו: ר' רחמים.
אמו: עמאם.
אשתו: הרבנית צלחה.
בניו: ר' אהרון עזריאל [ראב"ד העדה החרדית הספרדית], משה נתנאל, רחמים חזקיה, שלום אביגדור ושמעון מאיר בן-ציון.
בתו: כתרי-ה רחל (בעלה נסים בסה).
אחיו: ר' אליהו ששון, ר' יוסף דוד, ר' יחזקאל עזרא (בעל "עצי היער"), ר' יעקב חי, הראשון לציון ר' יצחק ושלמה ציון [הי"ד].
אחיותיו: חנה, רבקה ושרח.
סבא: ר' שלמה (מצד אביו).

נולד בכ"ח סיון ה'תרמ"ד בבגדד (עירק).
מילדותו שקד על לימוד התורה וניכר במידותיו הנעלות, בשכלו החריף, בכושר זכרונו המופלא ובענוותנותו אך עם זאת נודע כתקיף גדול בדעותיו. התכתב בשאלות הלכתיות עם ר' יוסף חיים (בעל ה"בן איש חי") ובהגיעו לגיל מצוות קיבל מר' יוסף חיים את אחד מספריו כ"מתנת דרשה". לאחר פטירתו הפתאומית של אחיו (ר' יחזקאל עזרא) בשנת ה'תרס"ח סידר והגיהה יחד עם ר' צדקה חוצין את כתבי היד של אחיו ובשנת ה'תרע"א הוציא לאור את הספר "עצי היער".
בשנת ה'תרע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. המשיך להתכתב עם רבני בגדד ועודד את בחורי הישיבות הצעירים לכתוב ולשלוח אליו את חידושיהם. כמו כן התכתב עם כמה מגדולי הרבנים בירושלים בזמנו כדוגמת הראשל"צ ר' משה חיים אלישר, ר' יעקב חיים סופר (בעל "כף החיים") ועוד.
בי"ג טבת ה'תרצ"ג נשא לאישה את בתו של ר' שלום שמאע [שקאלו].
שקד על לימוד תורת הנסתר, בתקופת מלחמת תש"ח למד יחד עם ר' סלמאן מוצפי בספר "עץ חיים" בעת שפגזים נפלו סביבם מכל הכיוונים ובמשך תקופה מאוד קצרה למד עם המקובלים בבית כנסת "יששכרוף" שבשכונת הבוכרים.
נודע בבקיאותו בכל התנ"ך כולל הדקדוקים הטעמים ותרגום אונקלוס, בתלמוד הבבלי, בראשונים, רשב"א [ר' שלמה בן אדרת], ריטב"א [ר' יום טוב בן אסבילי], ר"ן [ר' נסים בן ר' ראובן גירונדי], בחכמת העיבור ובדקדוק המקרא. מסר שיעורים בגפ"ת ופוסקים בבית כנסת "אהל רחל" לעדת הבבלים בירושלים ללא שום ספר לפניו. התרחק מפרסום, במשך כ-3 שעות ביום בלבד עסק במכירת בדים וכלי תפירה לפרנסת ביתו ובין קונה לקונה היה לומד ועל אף מצבו הכלכלי הדחוק סרב להפצרות ר' בן ציון חזן לכהן כראש ישיבת "פורת יוסף" וכן להצעה לכהן כדיין בבית הדין הספרדי הירושלמי. כתב הגהות וחידושים רבים בכל מקצועות התורה על התרגום, המסורת ועל קושיות ר' עקיבא איגר. הגיה את הספרים "בן איש חי" ו"עוד יוסף חי" אולם מאוד הצטער על שההוצאה לאור החדשה לא יצאה מתוקנת כפי רצונו.
החמיר על עצמו בחומרות שונות, לא הסכים להצטלם למרות שלא קיבל עבור משפחתו תלושים בזמן תקופת הצנע היות ולא הייתה ברשותו תעודת זהות ישראלית ורק כעבור שנתיים כשכלו כל הקיצין הסכים להצטלם. לא חיבר את ביתו למערכת החשמל כדי שלא תהיה עדיפות לתאורה ביום חול על פני שבת וכדי שלא ימצא אפילו צל איסור חילול שבת. לכל חג ומועד לבש מלבוש מיוחד, לא הסכים להחליף את לבושו המסורתי ורק בשנת ה'תש"ז החליף מפיס [הבד העוטף את התרבוש] אדום לשחור מפני המלחמה. בשמחת תורה נהג לרקוד ולשיר במשך שעות ארוכות עד כלות כוחותיו.
ביום שישי – ב' דראש חודש תמוז שנת ה'תשי"ד השיב את נשמתו ליוצרה.

לזכות ולהצלחת
שמעון מאיר בן-ציון רחמים [בן הצדיק]
ובני ביתו