אביו: ר' אשר אנשיל.
אמו: מרת רחל [רעכיל].
בניו: ר' יעקב, ר' ישראל אריה לייב ור' משה יוסף.
בתו (היחידה): הרבנית איידל שרה רעכיל (בעלה אדמו"ר רבי יוסף יהושע מבוצ'אטש).
סבא: ר' דוד הכהן [בעל "דעת קדושים"] (מצד אביו), ר' אברהם רחליס (מצד אמו).
מוריו: ר' דוד שלמה אייבשיץ, ר' משה יהודה ליב מסאסוב, ר' צבי הירש (בעל "צמח ה' לצבי").
מתלמידיו: ר' אפרים אלישע ברנר מטשרנוביץ, ר' שלמה דרימר מסקאהל (בעל שו"ת "בית שלמה"), ר' שמעריל (בעל "עיון תפילה"), ר' שרגא פייבל הלוי שרייער מברודטשין (בעל "אסיפת זקנים").

כאשר מרת רעכיל הרתה, אמר לה ר' צבי הירש כי היא טוענת בקרבה ספר תורה העתיד להיות מאור גדול. בו' אדר ה'תקל"א נולד בעיר נדבורנה (כיום אוקראינה) בנה ונקרא על שם סבו מצד אביו ואמו.
בילדותו למד עם אביו תורה, חשבון, גרמנית ופולנית. בגיל 3 הקדיש את זמנו ללימוד התורה, בגיל 6 חזר על לימודיו כאשר המתין לאוכל ובגיל 9 כבר היה בקי בש"ס ופוסקים והתפרסם כילד פלא. לאחר שנשא לאישה את בתו של אב"ד בוצ'אטש - ר' צבי הירש קרא (בעל "נטע שעשועים"), התגורר בבית חותנו ומשנת ה'תקנ"א כיהן כרב ואב"ד של קהילת יזלוביץ (אוקראינה) במשך 24 שנים.
קבע לעצמו לחדש כל שבוע 18 הלכות, כל יום כתב את כל הוראותיו ופסקיו ובלילה עבר עליהם ובדק אם לא טעה בדין. מעולם לא שתה משקה משכר על מנת שיוכל להשיב לכל שואל ובפורים המתין עד חצות לילה כאשר ידע בבירור שלא יגיע מישהו לברר עניין הלכתי ושתה מעט מי דבש לקיים מצוות חז"ל. למד מתמטיקה, אסטרונומיה ומדעי הטבע. טרם החל לסדר קידושין אמר לכל חתן תחת החופה דברי מוסר. טען כי החטא גורם מחלה ולכן לא הלך לרופא ומנע אחרים מללכת, כאשר בנו חלה נעתר להפצרות זוגתו וראשי הקהילה והלך אל ר' לוי יצחק מברדיטשוב על מנת שיברכו. נשאר ללמוד עמו כחודשיים ובשובו ליזלוביץ ציוה על זוגתו להשיב את כל הריבית שלקחה מהלוואותיה לאנשי העיר, היות ולא היה ברשותה את כל הסכום הדרוש נאלצה למכור את רכושם ונותרו בחוסר כל.
החל ללמוד את תורת הנסתר ולאחר פטירת חותנו (ר' צבי הירש קרא) בח' שבט ה'תקע"ד נחטף ע"י קהילת בוצ'אטש בעת אמירת תיקון חצות בכדי שתושבי יזלוביץ לא יתנגדו ומונה למלא את מקומו כאב"ד בעיר בוצ'אטש.
כל לילה ערך 'תיקון חצות', כל יום התפלל בנץ החמה תפילת שחרית באריכות בסידור נוסח האריז"ל ולאחר סעודת שחרית למד בעיון 14 שעות ברציפות. חיבר ניגונים לתפילה, שחט בעצמו את העופות למאכלו, בסעודה שלישית של שבת אמר במשך 4 שעות ברציפות דברי תורה ובמוצאי שבת למד תורה עם אליהו הנביא. התפרסם כפועל ישועות ורבים הגיעו לשאול בעצתו ולקבל את ברכתו אף שלעיתים המתינו 3 ימים עקב התור הארוך.
מתנגדיו ניסו להדיחו מהרבנות והלשינו עליו בפני השלטונות שמסתיר בביתו גנבים ועריקים מהצבא.
בכ' אדר ה'תקפ"ז נפטרה זוגתו ונשא לאישה את אחייניתה [בת בנו של ר' צבי הירש קרא], אולם בשנת ה'תקפ"ט גם היא נפטרה ונשא לאישה את בתו של ר' מרדכי מרדיש ויינריב [אב"ד אונגוואר].
לאחר שמצא רמזים בזוהר הקדוש ציפה בשמחה רבה לגאולה שתבוא בשנת ה'ת"ר אולם בערב ראש השנה ה'תר"א התאכזב ומרוב צער ויגון חלה בשמיני עצרת וביום שני ערב ראש חודש חשון לאחר תפילת ערבית השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו:
• אמרות טהורות (ק)
• אשל אברהם (ק1/ק2)
• ברכת אברהם (ק)
• ברכת דוד (ק)
• דברי דוד (ק)
• דעת קדושים: על שולחן ערוך או"ח (ק)
• מחזה אברהם (ק)
• מילי דחסידותא (ק)
• משמרת הקדוש
• עזר מקודש (ק)
• תהילה לדוד
• תפילה לדוד